התהליכים הקובעים בהתפתחות התקן הלשוני תוארו עד כאן בכפופים לכוחות חברתיים המובילים אותם למצבים שונים . נשאלת השאלה : האם אין בידי גורמים מעוניינים להטות במאורגן ובמכוון את ההתפתחויות האלה לכיוון ולמטרות הרצויים להם ? ענף מחקר , ואף מעין תנועה בינלאומית , נושאים את השם "תכנון לטון" Language Planning ( פישמן , ( Fishman 1974 וטוענים שתכנון הלשון כבר יש לו מסורת וקיום , ובתנאים ההולכים ונוצרים בעולם ובאומות , הוא עתיד לתפוס מקום יותר ויותר מרכזי . המסורת שבה מדובר הם הנסיונות ליצירתה של לשון בינלאומית מלאכותית , שהמפורסם שבהם הוא זה של ד"ר זמנהוף ולשון האספרנטו , וכמה פעילויות בינלאומיות בתחום המינוח והכתיב . תכנון-לשון מציאותי ושימושי יותר מכוון כרגיל אל התקן של הלשונות החיות . ה ^ מדר , בשאלת האפשרי והרצוי בהתערבות קובעת בשביל תקן כזה , תלויה בהשקפה הכללית , עד כמה ניתנים תהליכים חברתיים בכלל להכוונה רצונית מנוגדת למהלכם העצמי . לפי זה אין השאלה לשונית במהותה , כי אם חברתית וחינוכית . ברור שהכלי הראשי להכוונת ההתפתחויות בתקו הלשון הוא בית-הספר . המלה העברית בשביל מוסד חברתי זה מציינת את...
אל הספר