ארגוני הצורנים והצורות שמנינו לעיל הם חיצוניים : על פי ההגאים-הדקדוקיים שבראשם , או על פי מקומם בספרות . גם הסידור לפי משמעות איננו סידור לשוני , כי אם מיון הכרתי של המציאות . אנו מבקשים סדר מורפולוגי לצורות אשר יבטא את המהותי להן , היינו הרכבן ההגאי והקשר שבינו ובין תפקודו בצופן . סדר כזה אמנם ניוון לגילוי . אין זה סדר מחושב כבמערכת מלאכותית , אך זהו סדר המוכתב ע " י התנאים טל לשון טבעית . ראשית קיים סדר באשר להצטרפותם של סוגי ההגאים לצורות . כבר הזכרנו שצורה איננה יכולה להיות בנויה מפחות מאשר שני הגאים ; בדקדוק ההגאים בעברית שני הגאים מינימליים אלה מוכרחים להיות הראשון עיצור והשני תנועה . הגורם למגבלה זו הוא בחלקו פונטי : עם הגייתם של רוב העיצורים נגררת גם הגייתה של תנועה ; ו פתיחתה של תנועה מחייבת ראשיתו של צליל מן הגרון , שהוא הסותם הגרוני . / א / אך סדרים , המגבילים את מבנה-ההגאים של הצורה , הם גם דקדוקיים : למבנה-ההגאים יש קשר להבחנות בין הצורות ולזהויין ; והצרכים האלה מכתיבים ללשון סדרי הגאים שאינם דווקה פו נטיים . הצרכים נובעים במישרין משיטת הצופן של השפה , שיכולה להיות שונה מש...
אל הספר