תורת המשמעות המודרנית היא עדיין שטוו בלתי מוסדר ביו דיסציפלינ ת מדעיות . תורת ההכרה הפילוסופית ( אפיסטמולוגיה ) ותורת ההגיון רואות את המשמעות כבעיית יחס ההכרה אל המציאות . הפסיכולוגיה , ביחוד זו הביהייביוריסטית , העבירה אותה לתחום מערכת הגרו י והתגובה . הלשונאות רואה אותה כשאלה של פיענווז צופן , ושל ההסדרים הקיימים בצופן זה . לאחר שבפתיחת הנושא ניתנו כמה רמזים על הגישות הפילוסופיות , ומאחר שהתיאוריות הפסיכולוגיות תבואנה בפרק על הפסיכולינגויסטיקה , נשלים את התמונה להלן בתיאוריות הלשו נאיות על המשמעות . תיאוריות אלו הן דקדוקיות במהותו , והן מנסות לחשוף את סדריה ותפקודה של הסמנטיקה באותן שיטות שבהן נעשה הדבר עם ההגאים , עם הצורות ועם המבנה התחבירי . עמדתן היא שאין להסביר תופעה לשונית כמו משמעות אלא במושגים מן הלשון . הסברים פיסיים , כימיים וכו י על תכנים שהלשון מתקשרת אותם , אינם לעניין כלל . לדעתם הוא הדיו עקרונית גם עם ההסברים הפסיכולוגיים , שיכולים להיות משמעותיים לנושאיה ו לתכניה של הפסיכולוגיה , אך אינם בני משמעות בתחום הלשון ( טרויליגר ע י , 94 ליץ' עי . ( 9 נרשה לעצמנו לדלג על עמדו...
אל הספר