מכיוון שכל ילד אנושי לומד את לשון סביבתו באופן טבעי , ומוסיף ומפתח לעצמו משלבים יחד עם חברותו הלשוני - לימוד לשו ן -האם בבלת-הספר , לשם מה ? בסלון רצלני להשיב על שאלה זו , מביא אותנו לניסוח יסודות החינוך הלשוני והמתודיקה שלו . התשובות הן ארבע : ( א ) שום דבר בחינוך איננו יכול להישאר "טבעי" לתמיד . כל הבשרים השכליים של האדם דרושים לו כבל בשלב מוקדם בחייו , כדי להשיג את הפער הגדל והולך בין מורשתו הגנטית , וביו התביעות מיכולתו שתובעים ממנו תנאי חייו , פרי המחשבה , המדע והטכנולוגיה . הלשון היא הכלי הבסיסי ליכולות האלה , והיא צריכה לעמוד לרשותו מוקדם ככל האפשר לצורכי חינוכו ופיתוחו הכלליים . החינוך חייב לספק 11 K התנאים ואת הגירויים שיבטיחו את פיתוחה הטבעי של לשון הילדים בהקדם , ובקצב טוב . ( ב ) הלמידה הטבעית של לשון-האם מבטיחה את השליטה בדקדוק שבסביבתו של הילד . ואולם , בקהילות-הלשון התרבותיות שולט התקן הלשוני " הבינוני , " המתבטא קודם-כול בלשון הכתב . תקן כזה , אם לא נעמוד על תקן של לשון עילית , חייב להקיף את כל האוכלוסיה , כדי שהשתתפות מספיקה בתחומי החיים השובים , תהיה אפשרית . האזרח צר...
אל הספר