אנו נמצאים עכשיו באמצעיתה של מעין "הנדסת סלים . " ההמשלה ל"מבנה" ול"הנדמה" קולעת למדיי בפונולוגיה ו במורפו לוגיה . את הצורות בלשון אפשר לדמות ללבני-בניין שאפשר ללבנו מאותו חומר-בניין בצורות ובמידות שונות לפי צורך הנדבכים ; ו באותה צורה עצמה יכולות להיות לבנים מחומרים טונים . מבחינת הנחת הנדבכים וסגירת החללים , חשובה רק צורת הלבנה ; ו לעניינים אחרים - בנמשל : לאופי הפו נטי - רק החומר . בפסקה הקודמת עסקנו בחומר-ההגאים שממנו בנויות הצורות , חומר הניתן לשימוש זה רק בצורת הברות ( במשל : מלט { עיצוריק ) וחול ( תנלעות ) ייהפכו לחומר בנייח רק כשיעורבבו ביניהם ו במים . ( בהנדסת החומר טל המלים הבחננו שני ממדי-אפיון : ההגאים עצמם ( אילו מתוך המערכת , ו באיזה סדר ) ומבנה ההברה . גם מבנה ההברה קובע בתפקוד התקשורתי : מלים בעלות אותו מבנה-הברה , גם כשהגאייהן שונים , נשמעות דומות באופו מסוים . לדבר הזה יש משמעות מעשית בפי שעוד נראה . עכשיו אנו פונים אל תכונותיהן של הצורות כאבני-בניין כשדרים הלשוניים , ואל אופן החזקתן והעברתן את התכנים התקשורתיים . החלוקה ההכרחית של חומר-הלשון לצורנים שוברת את היחידות ...
אל הספר