4.3.1 חצר המלך והאקדמיה ללשון

שליטים יחידים שפיארו את התרבות והתפארו בה , ראו כזכותם הטבעית להיות גם הפוסקים ונותני הטון בענייני הטעם הטוב . כמעט מעצמן הפכו חצרותיהם לקובעות הנורמות הלשוניות . האקדמיה ללשון הצרפתית קיבלה מלואי הארבעה-עשר מעמד של מוסד ממלכתי , וסמכות לקביעת התקן של הלשון הצרפתית . מאז בוצעו רפורמות בכתיב ובדקדוק בארצות שונות בידי גופים ממלכתיים כאלה , או בידי מיניסטריונים לחינוך או לתרבות : באמריקה הלאטינית , בנורבגיה , בטורקיה , בהודו . בעשור האחרון עסקו מוסדות כאלה במדינות אפריקאיות משתחררות לא רק בקביעת תקן , כי אם בעצם הגדרתן של שפות לאומיות , חיבור מילונים וספרי דקדוק בשבילו , ותכנון הוראתן בבית-הספר כלשון כתב חדשה . האקדמיה ללשון העברית בישראל , יורשתו של ועד הלשון העברית מיסודו של אליעזר בן-יהודה , הייתה מלכתחילה מוסד קובע תקן לעברית השבה לתחייה ( סיוון , תש . ( ל" מסיבותיה המיוחדות במינן של העברית בימינו , והדוגמה חסרת-התקדים לתכנון הלשוני שהן מציגות , קובעות מקום מיוחד לעצמן בדיוננו . השאלה לגבי הרפורמות , התקנים והקביעות של האקדמיות למיניהן היא , עד כמה הופכות החלטותיהן למציאות לשונית ; ומ...  אל הספר
הוצאת דקל - פרסומים אקדמיים בע"מ