מכאן אנחנו לומדים שמה שמסייע הרבה להכרת הסידור וההבחנה הדקה בין קול לקול , היא העובדה שצרור-קולות כזה הוא גם יחידה משמעותית , ולא סתם קול . הוא סימן . ; 4 tyj השומע יצטרר כמובן להיות בקי בצופן כולו . יהיה עלי ו לדעת למשל , שתלאה שייר ללאה , ותללה לילה ; לעלעלת ללעלעה , ררצרירת לללצה ; וכיוצא באלה מספר רב של רימוזים , הקשרים והבחנות . סר הכל של הידיעות האלה , הוא ההופר " קקיןלש " קולות לרצף לשוני משמעותי בשביל ה" יודע . " סר-הכול הזה הוא שייקרא במדע הלשון 7 ק 7 " יי . " , דקדוק , בהמשך דברינו יהיה אפוא : הסדרים , ההבחנות , ההתאמות , ההקשרים וכוי הידועים לשולט המלא בלשון מסוימת , וההופכים את רצף הקולות שלה לשדר משמעותי בשבילו . חשוב לשים לב שכל הסדרים , ההבחנות , ההתאמות וכוי האלה ידועים לשולט בלשון ולכל השולטים האחרים , ואולם לא למי שאיננו שולט בלשון זו . אין הדקדוק אם כן מובן מעצמו מתור שמיעת הדיבור . להפר , אפשר לומר שהוא מעין סוד , מעין מנעול סודי הנפתח רק למי שיודע אילו מספרים יש לסובב בו , ובאיזה סדר ; בקיצור : דקדוק זה הוא צופן , הנרכש באיזו דרר שהיא לכל השולט בלשון . איו בקולות ע...
אל הספר