האדם שונה מבעלי-חייס אחרים בהתנהגותו ובאורח חייו , עד כדי כך שרבים מתקשים לעכל את המסקנה המדעית שמוצאו של האדם מקוף דמוי-אדם קדמון . השוני בולט מאוד באמצעי הקיום ( גידול מזון , מכשירים , טכנולוגיה , ( בדרכי ההתארגנות של החברות האנושיות ( מוסדות חברתיים , תכנון ארון-טווח , מסגרות תרבות , ( ובתגובתו של האדם לסביבתו כולה , שאנו אומרים שהיא נבונה במידה כזאת או אחרת ; כלומר נעזרת באילו כשרים של חשיבה . בכל אלה גלוי מאוד לעין תפקידה היסודי של הלשון האנושית . בני-האדם יודעים שאורח חייהם זה איננו קדמון מאז ומעולם , אלא שהוא התפתח או נלמד או נתגלה בשלבים ממצב הקרוב מאוד לזה של בעלי-חיים . המיתולוגיות של עמי הקדם מספרות כיצד למ _ 7 האדם לחרוש ולזרוע ולייצר לחם ; כיצד זכה בשליטה באש ( בעזרת האל פרומתאוס , למשל , ( במעון , וגם בלשון . בעיסוקנו הנוכחי יש חטיבות להשוואה בין הטכניקות המעשיות שנזכרו לעיל , והדומות להן , ובין הלשון , מבחינת אופן רכישתם על-ידי האדם . בעוד שלגבי גידול חיטה , ביות חיות , בניית משכנות , לבוש , הצתת אש ושמירתה , עיבוד אבנים , עץ ומתכות וכוי ייתכן לומר שהם גילויים או המצאות ...
אל הספר