5.1.3 תחייתה של העברית

הכיוון המוכר בהתפתחות הלשו 1 ות הוא , כפי שנוכחנו כבר , שעגת הדיבור מתרחקת מן התקן הספרותי , ושבסופו של דבר מפנה תקן זה בצורה זו או אחרת את מקומו לתקן המתייצב של עגת הדיבור אין כמובן ביטחון גמור בכר שחד-מטריות זו הייתה עובדה בלעדית גם בעבר ; ואולם לגבי הדור הנוכחי יש עדויות להיפוכו של דבר . קיימים תנאים שבהם יכולה לשון עילית , ואפילו יסודות מתוכננים " ) מלאכותיים ( " שבה , לחדור לכל המשלבים , ו למשוך את תת-התקנים לצידה . הגורמים ההיסטוריים החדשים לגמרי , אשר שינו את פני המציאות הלשונית בזמננו , עשויים להפוך אפשרויות אלו לדבר רג יל . הדעת נותנת כי התנאים האלה דומים לאותם תנאים שאפשרו בעבר את הפיכתם של ניבים מסוימים לתקן הלאומי של חברות לאומיות . דוגמה אחרת של תנאים כאלה ותוצאה כזאת אפשר למצוא גם בחברות בעלות תודעה אידיאולוגית חזקה , איחוד דתי או אתני , ורמה גבוהה של קונפורמיות בכל ההתנהגות . מסדרים , כיתות דתיות או אידיאולוגיות , תנועות של התיישבות , וכן ההתארגנויות המדיניות מסביב לגרעינים כאלה , הפיצו תקנים לשוניים מן המרכז אל ההיקח , ולאו-דווקה להיפר . כאלה היו הפוריטנים וכיתותיהס באנ...  אל הספר
הוצאת דקל - פרסומים אקדמיים בע"מ