מחקר מדיניות 94: מחקר המדיניות מנתח סעיף מרכזי בהצעת חוק המאבק בטרור, התשע”א 2011 - . ההצעה אמורה להסדיר מחדש את המאבק המשפטי של ישראל בטרור ולשנות את המשפט הישראלי בתחום זה שינוי של ממש. הסעיף מדובר מגדיר את העברה הפלילית של “חברוּת בארגון טרור”, ויש לו מקום חשוב בהצעת החוק. מחקר המדיניות מנתח את העברה, כהגדרתה בהצעה, ודן בהצדקות שלה ובהיקפה הראוי במשטר דמוקרטי־ליברלי. המחקר מתמקד בשאלה אם ראוי להעניש בפלילים חברות פסיבית שביטויה היחיד הוא הסכמה להצטרף לארגון טרור. השוואה בין העברה שבהצעת החוק לבין דוקטרינות דומות במשפט הפלילי — כגון קשר פלילי, הכנה לביצוע עברה ושותפות בעברה —מובילה למסקנה שלא ניתן להצדיק את העברה בנוסח המוצע לפי דוקטרינות אלו. גם בחינת ההסדרים המשפטיים במדינות אחרות מובילה לאותה מסקנה. המסקנות העיקריות העולות מן המחקר הן אלה: ראשית, יש להבדיל בין ארגוני טרור מובהקים לבין ארגונים “מעורבים” )שפעילותם גם טרוריסטית וגם אזרחית( לבין ארגונים אזרחיים )שזיקתם לפעילות טרור חלשה יותר(; שנית, ככלל — יש להוסיף להגדרת העברה יסודות עובדתיים־התנהגותיים, כגון התנהגות מקדמת או תומכת טרור; ושלישית, יש לחזק את “היסוד הנפשי” שהגדרת העברה מחייבת. חיזוק זה צריך להיעשות באמצעות הדרישה שלחבר בארגון טרור תהיה “מטרה” לסייע בביצוע מעשה טרור.
אל הספר