עקרונות כלליים מתחום המשפט הפלילי

עקרון השיוריות . מכיוון שהמשפט הפלילי הוא הכוח הכופה החזק ביותר העומד לרשות המדינה , מוצדק לעשות בו שימוש רק אם אין אמצעי אחר , דרסטי פחות . מקרה מוצדק כזה הוא התאגדות הגורמת נזק משמעותי לערך חברתי מוגן או מסכנת אותו , ובלבד שהחבר בהתאגדות נושא באשמה מספקת . התאגדותם של כמה אנשים אינה מזיקה או מסוכנת כשלעצמה אלא כשיש פעילויות פליליות שאליהן הקבוצה מכוונת . לפי גישה זו יש צורך בזיקה הדוקה בין ההתאגדות ובין הסכנה כדי להפלילה באופן לגיטימי . כינונה של זיקה כזאת נחוץ לא רק כדי לבסס את הגינות הייחוס של הנזק לחבר , אלא גם כדי לענות על הקריטריון להפללה , שעל פיו על ההתנהגות המופללת להיות בעלת אופי שלילי . לכאורה נראה כי צורות של חברות פסיבית אינן מכוננות זיקה כזו . עם זאת , ייתכן שהן מצדיקות קביעת איסורים שאינם פליליים . עיקרון נוסף הוא עקרון האשמה , ולפיו אין להטיל אחריות פלילית לביצוע היסוד העובדתי של העברה אם הוא אינו מלווה ביחס נפשי שלילי כלפי הערך 39 יורם רבין ויניב ואקי דיני עונשין ( מהדורה שנייה , , ( 2010 כרך א , עמ' ; 38-40 לאחרונה נדון עקרון השיוריות הפלילי בבג 88 / 10 "ץ שוורץ נ' ה...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר