באופן תאורטי אפשר לחשוב על רצף של התנהגויות שעשויות להיכלל בהגדרה " חברות בארגון טרור , " כל אחת בעלת מאפיינים שונים ורמת פליליות שונה . אני סבורה כי אין מקום להפליל חלקים מההתנהגות הנכללת בהגדרה הנוכחית וכי יש ליצור מדרג ברור ברמת הענישה בין התנהגויות אחרות המוגדרות " חברות . " בקצה האחד של הרצף מצויה החברות השמית ( נומינלית . ( כלומר , אדם שהצטרף לארגון טרור על ידי הבעת הסכמה בפני מגייס או ביוזמתו אך לא נקט פעולה נוספת בקשר עם הארגון . בסעיף ההגדרות של הצעת החוק נכתב כי חבר בארגון טרור הוא " מי שהביע הסכמתו להצטרף לארגון טרור , בפני מי שיש יסוד סביר להניח כי הוא חבר בארגון טרור או שלוח מטעמו . " אין דרישה לפעילות נוספת על עצם ההצטרפות . הדבר נלמד מדברי ההסבר להצעת החוק ומתחייב על רקע קיומה של חלופה מחמירה בדמות חברות שיש בצדה פעילות . הצורה הבאה של חברות היא חברות פסיבית ברובה , המתבטאת בצריכת מידע מהארגון לחברים , ואולי אף בהשתתפות בפעולות של הארגון , אך בעיקר כקולט או כמקבל ( למשל , שמיעת הרצאות או השתתפות בקבוצות לימוד או בקבוצות דיון . ( ייתכן שיש כאן מקום להבחין בין צריכת חומרים...
אל הספר