המזרח התיכון בימינו - לבנון : אתגר השונות

	המזרח התיכון בימינו - לבנון : אתגר השונות מחבר: קייס פירו שנת ההוצאה: 2013 מילות מפתח: לבנון; היסטוריה; פוליטיקה; הסטוריה; מדינאות בספר "לבנון : אתגר השונות" מתוארת ומוסברת ייחודיותה של ארץ זו במערכת המזרח-תיכונית. לבנון שונה בהתפתחותה הפוליטית משאר ארצות האזור. ממד אחד של השוני הוא מבנה המשטר והמערכת הפוליטית, והממד האחר הוא החברתי. בעשורים הנסקרים בספרי הסדרה נעשו המשטרים במדינות הערביות אוטוריטטיביים, וכך נשארו עד "האביב הערבי" של 2011. ואולם לבנון לא צימחה שלטון יחיד. היא נשארה ביתה של תרבות פוליטית רבת משתתפים, זירה לתחרות בלתי פוסקת בין שפע של גורמי כוח עצמאיים, סבך רוחש של יריבויות אישיות בצמרת, ודינמיקה של קואליציות מתחלפות.בלבנון נותרו בעמדות ההנהגה ראשי המשפחות המוליכות, ראשי העדות היריבות וראשי הדתות השונות. שרידותה של העילית הלבנונית ויכולתה לשמר את השוני העדתי-המשפחתי כבסיס הסדר הכללי הן הסיבות הראשיות לשונותה הפוליטית של המדינה ולסערות העוברות עליה. פרופ' קייס פירו, מבכירי חוקרי לבנון המודרנית, מנתח את התמורות הפוליטיות ממלחמת העולם השנייה ועד ימינו, במעקב אחר כמה צירי התפתחות: הכלכלי, החברתי-המעמדי,הדתי-העדתי והאזורי-הערבי. תמורות אלה העמיקו את השסעים בחברה הלבנונית והובילו אותה לדרך החתחתים של מלחמות פנימיות ומעורבויות חיצוניות. לבנון, ארץ השוני הפנימי, המגוון העדתי והדתי, והפוליטיקה הפרלמנטרית, ממשיכה להיות שדה מערכה רצוף משברים. תולדותיה כמבחן הראשי עד כה לרב-תרבותיות בחברות הערביות, מעניינות במיוחד לאחר פרוץ "האביב הערבי", ועל סף מה שנראה כפתיחת עידן חדש באזורנו. אל הספר נושא/נושאים: , העת החדשה תוכן הספר: לבנון אתגר השונות תוכן העניינים הקדמה מפה 1 יצירת לבנון הגדולה. מפה 2 לבנון — חלוקה עדתית. 5.1 מבוא: עקרון העדתיות – הציר של לבנון המודרנית 5.1.1 מהי לבנון? איור 1 בקעת הלבנון, ברקע הר הלבנון המושלג. 5.1.1.1 הר הלבנון והסדר האוטונומיה (1914-1861) איור 2 גנרל גורו (,(1946-1867 הנציב העליון הראשון של צרפת בלבנון וסוריה. ב־1 ביולי 1920 הכריז על הקמת לבנון הגדולה. 5.1.1.2 "לבנון הגדולה" – זהותה ועדותיה איור 3 מישל שיחא, ממשפחה מארונית עשירה. בשנת 1925 נבחר לפרלמנט, ומונה בשנת 1996 לראש ועדת החוקה. הוועדה ניסחה את חוקת לבנון, וזו ממשיכה להיות – עם שינויים קלים – הבסיס החוקתי למדינת לבנון. 5.1.1.3 העדתיות ושאלות החברה 5.2 מורשת המנדט ו"האמנה הלאומית" של 1943 5.2.1 העילית הכלכלית-הפוליטית 5.2.1.1 כלכלה ומנהיגות בשלטון המנדט 5.2.1.2 עיצובה מחדש של שכבת הזעמא 5.2.2 עיצוב מחדש של העדתיות הפוליטית 5.2.2.1 המצדדים בעדתיות 5.2.2.2 מתנגדי השיטה העדתית 5.2.2.3 התמסדות העדתיות כשיטה פוליטית טבלה :1 מפקד 1932 על־פי אומדנים שונים טבלה :2 אומדן ממשלת לבנון לתוצאות המפקד של שנת 1932 5.2.3 עצמאות לבנון ו"האמנה הלאומית", 1943 5.2.3.1 הבריטים והצרפתים בתקופת מלחמת העולם השנייה 5.2.3.2 "הגוש החוקתי" מול "הגוש הלאומי" איור 4 אמיל אדה (;(1949-1886 יליד דמשק. השם "אדה" מציין את מוצאו מן הכפר אדה שעל יד ג'ביל. בשנת 1900 יצא ללמוד בצרפת. בשנת 1918 מונה ליועץ הראשי של השלטון הצבאי הצרפתי בסוריה ולבנון, מה שהקל עליו להשתלב בפוליטיקה של לבנון. דגל בהגמוניה המארונית בלבנון ובזיקה לצרפת. בשנת 1934 עמד בראש "הגוש הלאומי", וב־1936 נבחר לנשיא לבנון, והתפטר ב־1941 לאחר שצרפת הקפיאה את תהליך מתן העצמאות ללבנון. איור 5 בשארה אל־ח'וּרי (,(1964-1900 התחנך בבתי ספר של הישועים. בשנת 1912 סיים לימודי משפטים בפריז. התחרה עם אמיל אדה על ראשות הממשלה בשנים ,1931-1927 ובתוך כך יצר קואליציות עם מנהיגים סונים על בסיס הכרה בצביון הערבי של לבנון. איור 6 הפטריארך המארוני אנטון ערידה, .1943 שימש מזכיר של הפטריארך יוחנא אל־חג' (1898-1890) ושל יורשו אליאס אל־חוּכּ (.(1931-1898 בינואר 1932 נבחר לפטריארך והמשיך להיות פעיל בפוליטיקה הלבנונית עד מותו בשנת .1958 איור 7 סאמי אל־צלח (,(1968-1890 מסלמי סוני, שימש ראש ממשלת לבנון חמש פעמים (;1943-1942 -1954 ;1952 ;1946-1945 .(1956-1958 ;1955 5.2.3.3 "האמנה הלאומית" איור 8 ריאד אל־צלח (,(1951-1894 נולד בצידון. אביו, רדא אל־צלח, היה מעשירי העיר ופוליטיקאי, והוא הוריש לבני המשפחה את התפקיד החשוב בפוליטיקה הלבנונית. כלאומי ערבי המשיך ריאד להתנגד ללבנון הגדולה עד הבחירות של שנת ,1943 שאז התמודד בבחירות וזכה להיות ראש הממשלה הראשון של לבנון העצמאית. שיתוף הפעולה עם בשארה אל־ח'וּרי בשנת הבחירות של 1943 הביא לידי גיבושה של "האמנה הלאומית", וזו המשיכה להיות הבסיס לחלוקת מושבי הפרלמנט ולחלוקת השלטון בין העדות עד שנת .1989 איור 9 כמאל ג'נבּלאט (,(1977-1917 בנו של פואד, מושל אל־שוּף, שנהרג בשנת .1921 נבחר לפרלמנט בשנת .1943 מאז הקמת מפלגתו "הסוציאליסטית הפרוגרסיבית" היה כמאל ג'נבלאט לאחד המנהיגים המרכזיים בלבנון. 5.3 נשיאות אל-ח'ורי, 1952-1943: עצמאות והמשכיות 5.3.1 עצמאות לבנון 5.3.1.1 פשרת האמנה ומרי כלפי צרפת 5.3.1.2 המאבק להסגת הכוחות הזרים איור 10 ריאד אל־צלח (שני משמאל), וחאג' אמין אל־חסיני (שני מימין) במפגש של הליגה הערבית, הדנה בשאלה הפלסטינית – תמונה מראשית שנת .1948 אל־צלח (1951-1894) ממשפחה עשירה מצידון התנגד לרעיון "לבנון הגדולה" עד בחירות ,1943 שבהן נבחר לראש הממשלה של לבנון העצמאית. תוצאה של שיתוף הפעולה שלו עם בשארה אל־ח'ורי הייתה ביסוס "האמנה הלאומית", ששימשה בסיס לחלוקת הנציגות בפרלמנט ולחלוקת השלטון בין העדות עד שנת .1989 5.3.1.3 נסיגת צרפת ויום העצמאות 5.3.2 נשיאות אל-ח'ורי ומיסוד השיטה 5.3.2.1 חלוקת המשרות הבכירות 5.3.2.2 ניצחון העדתיות, המחנאות והמשפחתיות 5.3.3 אתגרי החוץ ומערכות הפנים 5.3.3.1 היחסים עם סוריה: "הסכם שתורה" 5.3.3.2 "סוריה הגדולה" והמלך עבדאללה 5.3.3.3 "המפלגה הסורית הלאומית" איור 11 אנטון סעאדה, יווני אורתודוקסי בדתו, מוצאו מהר הלבנון, תומך נלהב באיחוד סוריה ולבנון, הקים בשנת 1932 את "המפלגה הסורית הלאומית". איור 12 פלסטינים צעירים במחנה פליטים בבירות, מאי .1948 5.3.3.4 מלחמת 1948 איור 13 הסכם שביתת הנשק עם ישראל – הנציגים עוזבים את תחנת המשטרה בראס אל־נקוּבּה לאחר אחד מסבבי השיחות, 3 במארס .1949 5.3.3.5 הפיכת חסני אל-זעים בסוריה איור 14 חסני אל־זעים (1949-1897) יליד חלבּ, שירת בצבא העת'מאני, ערק והיה לקצין בצבא הערבי של השריף חסין. רכש השכלה צבאית בצרפת, ובזמן מלחמת העולם השנייה הצטרף אל משטר וישי. משהובסו אנשי וישי בסוריה הוא נעצר בפקודת דה גול, ושוחרר ביום הכרזת עצמאותה של סוריה באפריל .1946 במאי 1948 נתמנה לרמטכ"ל צבא סוריה ובסוף מארס 1948 תפס את השלטון בהפיכה צבאית – הצילום מאותה השנה. 5.3.3.6 "מרד המפלגה הסורית הלאומית" והוצאת סעאדה להורג 5.3.3.7 יחסי כלכלה עם סוריה איור 15 פסטיבל פולקלור באתר של מקדש יופיטר בבּעלבּכּ, יוני .1968 הפסטיבלים של בעלבכ החלו בשנת 1955 והמשיכו להתקיים כל שנה עד מלחמת האזרחים בשנת .1975 לאחר סיום מלחמת האזרחים, ניסו האמנים הלבנונים לחדש אותם. הנשיא שמעון והנשיאים שאחריו השתמשו בפסטיבלים האלה לחזק את האחדות הלאומית של לבנון. הפסטיבלים סייעו לאמנים ולזמרים הלבנונים להפיץ את המוזיקה הלבנונית בכל העולם הערבי. איור 16 הזמרת פירוּז בפסטיבל בעלבכ בשנת .1998 פירוז היא אישתו של המלחין הלבנוני הגדול עאדי אל־ רחבּאני; הוא עם שני אחיו ובנו חיברו את היצירות המוזיקליות החשובות בעולם הערבי. 5.3.3.8 יחסים עם המערב, הסכם עם ארצות הברית איור 17 אזור בתי המלון של בירות, לחוף הים. 5.3.4 סוף תקופת אל-ח'ורי 5.4 מהפכנות באזור ומלחמת האזרחים, 1958 5.4.1 נשיאות שמעון והמשכיות המשטר 5.4.1.1 צמיחת אופוזיציה לשמעון איור 18 כּמיל שמעון נואם, 1 באוגוסט .1958 שמעון, יליד העיירה דיר אל־קמר בהר הלבנון, למד משפטים באוניברסיטת סן ז'וזף בבירות, נבחר בראשונה לפרלמנט בשנת 1929 מטעם אזור הר הלבנון, שם היה מוקד כוחו הפוליטי. לאחר כמה תפקידים של שר ושגריר בלונדון ובאו"ם היה שמעון בין התורמים להדחת הנשיא בשארה אל־ח'ורי, ונבחר במקומו לנשיא לבנון. נקט מדיניות פרו־מערביות וחיזק את הקשרים עם עראק ההאשמית. עם פרוץ מלחמת האזרחים במאי 1958 פנה שמעון אל ארצות הברית שתסייע בידיו ישראל היותה מעורבת בהעברת סיוע צבאי לשמעון ותומכיו 5.4.1.2 המלחמה הקרה וברית בגדאד איור 19 התעצמות הנאצריזם בלבנון, השבועון הלבנוני אל־ציאד, 27 בפברואר 1958 (גיליון — (704 התלהבות המסלמים בלבנון מהקמת קע"ם. 5.4.2 מלחמת סואץ, מתח אזורי ומערכות הפנים, 1958-1956 5.4.2.1 דוקטרינת אייזנהאואר ומחלוקות הפנים 5.4.2.2 בחירות 1957 והעמקת הקיטוב הפנימי 5.4.2.3 בחירות יוני 1957 והחמרת הקרע עם האופוזיציה 5.4.3 הקמת הרפובליקה הערבית המאוחדת והמחלוקת על החוקה 5.4.3.1 הקמת הרפובליקה הערבית המאוחדת איור 20 עבד אל־נאצר מטיף לאחדות, והאמריקנים מנסים להרחיק את עראק מהגל הלאומי. אל־ צַ ַיאד, 6 במארס 1958 (גיליון .(705 איור 21 המשבר הממשלתי שפקד את לבנון בעקבות חתירת כּמיל שמעון לתקופת כהונה שנייה – אל־ציאד, 3 באפריל 1958 (גיליון .(709 5.4.3.2 חתירת שמעון לקדנציה נוספת איור 22 כמיל שמעון כשמשון בשעתו - מוכן להרוס את לבנון ואת עצמו; הוא שואף להמשיך במדיניותו בלי להתחשב בקיטוב העדתי בלבנון — אל־ציאד, אוקטובר .1958 5.4.4 מלחמת האזרחים, 1958 5.4.4.1 מאלימות למלחמה איור 23 רשיד כּראמי בפרלמנט של לבנון, בעת בחירת פואד שהאב לנשיא לבנון. 5.4.4.2 מעורבות חיצונית במשבר איור 25 לוחמים דרוזים מסיעתו של כּמאל ג'נבּלאט, אוגוסט .1958 איור 26 פיגוע בחנות בבירות, 11 ביולי .1958 איור 27 נחתים מצבא ארצות הברית בחופי בירות, .1958 איור 28 חיילי ארצות הברית בנמל התעופה של בירות, יולי .1958 5.4.4.3 בחירת שהאב לנשיא 5.5 1967-1958: מהפכנות באזור ועניינים כרגיל 5.5.1 ה"שהאביזם" ו"השלום האזרחי הקר" 5.5.1.1 בחירת שהאב לנשיא איור 29 פוּאד שהאב (1973-1902) בצילום מיולי .1958 בן למשפחת הנסיכים השהאבּים ששלטו בהר הלבנון בשנים .1841-1697 המשפחה במקורה מסלמית סונית מהעיירה שהבא בהר חוראן. באמצע המאה ה־18 התנצר אחד מענפי המשפחה. פואד הוא צאצא של הענף הנוצרי. בשנת 1921 יצא לדמשק ללמוד בגימנסיה צבאית. בזמן מלחמת העולם השנייה הועלה בדרגות צבאיות, ובאוגוסט 1945 מונה למפקד צבא לבנון, שאורגן באותה השנה. בשנת 1952 עמד בראש הממשלה הזמנית (לאחר התפטרות בשארה אל־ח'ורי). בנובמבר 1946 מונה לשר ההגנה יחד עם תפקיד הרמטכ"ל. שמר על ניטרל 5.5.1.2 איזון בין עבד אל-נאצר למערב 5.5.1.3 אקאמת אל-דולה – כינון המדינה 5.5.1.4 הרפורמות של שהאב – המנהל והרחבתו איור 30 קריקטורה המסמלת את כוונותיו של פואד שהאב לרפורמות מקיפות, אל־ציאד, 28 באוגוסט 1958 (גיליון .(730 5.5.1.5 תכנית החומש הראשונה 5.5.1.6 עליית חשיבות המגזר הפיננסי איור 31 מראה מן האוויר של סכר הליטאני סמוך לזח'לה, ברקע הרכס המושלג של "מול הלבנון", אפריל – 1967 האזור הזה זכה לתשומת לב מיוחדת ברפורמות של שהאב. 5.5.1.7 מהכפר אל העיר 5.5.1.8 מאזן הרפורמות 5.5.2 שהאב ובכירי הזעמא 5.5.2.1 גיוס פייר ג'מיל ורימון אדה איור 32 פייר ג'מיל, בירות, יולי .1982 הקים בשנת 1936 את מפלגת הפלנגות כדי לשמור על צביונה הנוצרי של לבנון. הוא קיבל תואר שיח', המסמל את השתלבותו באליטה הלבנונית. איור 33 רימון אדה, בירות ,1976 ירש מאביו את הנהגת "הגוש הלאומי", אך לא הצליח לכונן מפלגה גדולה כמו מפלגת הפלנגות. 5.5.2.2 מתנגדי שהאב מקרב הנוצרים ומאבקים במחנהו 5.5.2.3 מנהיגי הסונים איור 34 צאיב סלאם, מסלמי סוני, מראשי האופוזיציה לנשיא שמעון, היה ראש ממשלה שש פעמים (מת בינואר 2000 והוא בן – (95 צילום משנת .1982 5.5.3 נשיאים חולפים, זעמא נשארים 5.5.3.1 שארל חלו – הנשיא החדש 5.5.3.2 המאבק הפנים-לבנוני והפוליטיקה האזורית 5.5.3.3 ניצני פילוג: "החזית הלבנונית למאבק לאומי" 5.5.3.4 מעורבות פלסטינית 5.5.3.5 קריסת בנק אנטרא איור 35 הבנק המרכזי של לבנון, צילום משנת – 2003 הבנק הוקם בשנת ,1964 ובעת קריסת בנק אנטרא עדיין לא היה ערוך לטפל במשברים מן הסוג הזה. 5.6 הרס יסודות השלום האזרחי, 1970-1967 5.6.1 מלחמת 1967 5.6.1.1 תגובת הימין 5.6.2 לבנון והמאבק הפלסטיני 5.6.2.1 התבססות הארגונים הפלסטיניים ופוליטיקת לבנון 5.6.2.2 פעולת ישראל בנמל התעופה של בירות ומשבר הממשלה איור 36 תוצאות תקיפה של ישראל בנמל התעופה של בירות, .1968 5.6.2.3 מאבק בארגונים הפלסטיניים איור 37 לוחמים פלסטינים בלבנון, אוקטובר ,1969 לפני יציאה לפעולה נגד צבא לבנון. 5.6.3 הסכם קאהיר, 1969 איור 38 הנשיא היוצא פואד שהאב עם יורשו בתפקיד שארל חלו, לשעבר שר החינוך, אוגוסט .1964 5.6.3.1 העמקת השסע והגלישה לאלימות 5.6.3.2 לחצים לתיאום 5.6.3.3 ההסכם והשלכותיו 5.6.3.4 חזרת האלימות והופעת המיליציות 5.6.3.5 הבחירות לנשיאות, אוגוסט 1970 5.6.4 קץ השהאביזם איור 39 הנשיא סלימאן פרנג'יה. נולד בשנת 1910 בכפר אהדן באזור המארוני זע'רתה בצפון הר לבנון. את הנהגת המשפחה ירש מאחיו הבכור, חמיד פרנג'יה, שמילא תפקיד חשוב בפוליטיקה הלבנונית מתקופת המנדט ועד מחלתו בשנת .1957 זמן קצר לפני מחלת אחיו פרץ ריב דמים בין משפחת פרנג'יה למשפחת אל־דויהי הנאבקות על השררה באזור זע'רתה. בני משפחת פרנג'יה האשימו את כמיל שמעון בליבוי הסכסוך כדי להחליש את כוח המשפחה בקרב בני האזור. סלימאן פרנג'יה היה מעורב ישירות בהרג 22 בני אדם באחת התקריות באזור, וברח לאזור קרדאחה בהר העלויי 5.7 השסעים בצל העימות הפלסטיני-ישראלי, 1973-1970 5.7.1 העמקת הפער החברתי-כלכלי והתרבותי 5.7.1.1 התפלגות ההכנסה בלבנון 5.7.1.2 שינויים מבניים במשק איור 40 בקעת הלבנון, הדרך אל הר הלבנון, מראה באביב עם פריחה של לבנדר. איור 41 גידול תפוחי עץ – רוכל עם עגלה עמוסה עושה דרכו ברחוב בבירות. 5.7.1.3 תמורות בהשכלה ומחאת הסטודנטים איור 42 הפגנות סטודנטים, קריקטורה באל־ציאד, 16 במארס 1967 (גיליון .(1174 5.7.2 עליית השיעים 5.7.2.1 המנהיג מוסא אל-צדר 5.7.2.2 הפרדת העדה השיעית מהסונית 5.7.2.3 הגדולה בעדות לבנון והענייה שבהן איור 43 האימאם מוסא אל־צדר, מנהיג השיעים, תמונה משנות השבעים. אל־צדר יליד העיר קום באיראן (,(1928 בן למשפחה שמוצאה ההיסטורי באזור השיעי של דרום לבנון. בתחנך בערים הקדושות לשיעה, נג'ף וכרבלא בעיראק והוסמך לאיש דת. בא ללבנון בשנת ,1959 הקים את "המועצה האסלאמית השעית העליונה". בשנות השבעים פעל במסגרת "תנועת המקופחים", וזו שימשה הבסיס להקמת תנועת "אמל" השיעית בעת מלחמת האזרחים השנייה בלבנון (.(1975 בשנת ,1978 בעת ביקור בלוב בהזמנת מועמר קדאפי, נעלמו אל־צדר ופמלייתו באופן מיסתורי, ומשערים שנרצחו בידי 5.7.2.4 אל-צדר: עדתיות ומאבק חברתי 5.7.3 לקראת בחירות 1972 – החרפת הניגודים 5.7.3.1 "זרים" ו"אחרים" 5.7.3.2 התארגנות המחנות לקראת הבחירות 5.7.3.3 תוצאות הבחירות 5.7.4 אי-יציבות פוליטית והידרדרות ביטחונית 5.7.4.1 רצח הספורטאים במינכן 5.7.4.2 החרפת המאבקים החברתיים 5.7.4.3 פעולות גמול של ישראל ונפילת הממשלה 5.7.4.4 לוחמים פלסטינים נגד צבא לבנון 5.8 הפלסטינים והפוליטיקה בלבנון, 1975-1973 5.8.1 חידוש הסכם קאהיר ויחסי לבנון-אש"ף 5.8.1.1 תיווך והסכם 5.8.1.2 ממשלת תקי אל-דין אל-צלח 5.8.2 בעקבות מלחמת אוקטובר 1973 5.8.2.1 אש"ף – הנציג היחיד של העם הפלסטיני 5.8.2.2 תסיסה חברתית 5.8.3 תנועת המקופחים השיעית 5.8.3.1 מעבר לאקטיביזם שיעי 5.8.3.2 תחרות עם השמאל 5.8.3.3 הקמת "תנועת המקופחים" 5.8.4 עליית המיליציות 5.8.4.1 הכול מתחמשים 5.8.4.2 תקריות בין פלסטינים ללוחמי המיליציות 5.8.4.3 אלימות בין ימין לשמאל 5.8.4.4 נפילת ממשלת תקי אל-דין אל-צלח 5.8.5 מאמץ להרגעת הזירה 5.8.5.1 ממשלת רשיד אל-צלח והזירה האזורית 5.8.5.2 מחזוּר הרטוריקה והפילוג 5.8.6 התפשטות האלימות 5.8.6.1 עליית המחירים 5.8.6.2 "פרשת כפר שובא" איור 44 פלסטינים במחנה אימונים בלבנון, מאי .1967 5.9 מלחמת האזרחים 5.9.1 הצתת מעגל האלימות 5.9.1.1 תקרית הדייגים בצידון איור 45 לוחמי גרילה על רכב משוריין ברחובות בירות בזמן מלחמת האזרחים, דצמבר .1975 5.9.1.2 תקרית עין אל-רמאנה איור 46 בירות במלחמת האזרחים, .1975 א. ירי קטיושות מרכב צבאי אל אזור מגורים, ינואר .1975 ב. אנשי כוחות הביטחון של לבנון, דצמבר .1975 ג. הריסות בבירות — מתוצאות מלחמת האזרחים, ינואר .1975 ד. אנשי המיליציה הסונית אל־מראבּטון בלחימה במתחם מגורים, דצמבר .1975 5.9.1.3 התפשטות הלחימה 5.9.2 הקצנת הקיטוב 5.9.2.1 משברים ממשלתיים וחילופי האשמות 5.9.3 ניסיונות לפתרון הסכסוך 5.9.3.1 התרבות המיליציות 5.9.3.2 החרפת הסכסוך 5.9.4 עליית סוריה על הבמה 5.9.4.1 התלקחויות מקומיות 5.9.4.2 התערבות סוריה – "ועדת הדיאלוג הלאומי" 5.9.5 המארונים מאבדים את האמון 5.9.5.1 כישלון ניסיונות ערביים לתיווך 5.9.5.2 חידוש הלחימה 5.9.6 סיבוב נוסף – סוף 1975 5.9.6.1 ניסיונות תיווך 5.9.6.2 שלב חדש במלחמה איור 47 מרכז בתי המלון של בירות – מלון סנט ג'ורג' וחוף הרחצה הסמוך לו, בימים רגועים במאי .1958 5.10 ניסיונות הכרעה והתערבות סוריה 5.10.1 כיבושים וגירוש אוכלוסין 5.10.2 ניסיונות להפסיק את האש 5.10.2.1 סיבוב דמים מחודש 5.10.3 הקרב על מחנות הפליטים וחלוקת לבנון 5.10.4 "בלי מנצחים ובלי מנוצחים" 5.10.4.1 אשליית "המסמך החוקתי" 5.10.4.2 כישלון הפיוס וראשית התפרקות הצבא 5.10.5 ההכרעה – אל זירת הקרבות 5.10.5.1 ג'נבלאט נכנס למערכה 5.10.5.2 כניסת צבא סוריה ללבנון איור 48 חיילים סורים בבירות, נובמבר .1976 ביוני 1976 פלש צבא סוריה ללבנון כדי להביא לידי סיום מלחמת האזרחים ולהשכין שלום. 5.10.6 סוריה משנה את כללי המשחק 5.10.6.1 הנשיא סרכיס וניסיונות לפיוס לאומי איור 49 אליאס סרכיס, נשיא לבנון בשנים ;1982-1976 בן למשפחה מהמעמד הבינוני; היה ראש לשכת הנשיא שהאב ואחר־כך ראש לשכת הנשיא חלו. בשנת 1967 מונה לנגיד הבנק המרכזי; בשנת 1976 היה למנהיג המארוני המקובל על המסלמים ועל שלטונות סוריה. 5.10.6.2 חידוש הלחימה בהשתתפות צבא סוריה 5.10.6.3 נפילת תל אל-זעתר איור 50 פינוי פצועים ממחנה הפליטים בתל אל־זעתר. 5.11 סיכום: מ"פּאקס סיריאנא" ל"אנתפאדת העצמאות", 2005 5.11.1 "השלום הסורי" 1982-1976 5.11.1.1 התבססות הסורים ומבצע ליטאני, 1978 איור 51 כוח צה"ל בגבול עם לבנון במבצע ליטאני, מארס .1978 5.11.1.2 סבך היריבויות, 1982-1978 איור 52 נביה ברי, מפקד מיליציה בתנועת אמל, תמונה שצולמה בביתו במאי .1984 5.11.2 הסתבכות ישראל בלבנון 5.11.2.1 מלחמת לבנון הראשונה, 1982 איור 53 טנקים של צה"ל ברחובות בירות במלחמת לבנון הראשונה, .1982 איור 54 בשיר ג'מיל, מפקד הכוחות הלבנונים; צולם בבירות ב־26 באוגוסט ,1982 פחות מחודש לפני שנרצח. איור 55 לוחמים פלסטינים בחסות קצין צרפתי עוזבים את בירות בדרכם אל תוניס, 3 באוגוסט .1982 איור 56 הלוויית בשיר ג'מיל. איור 57 נחתים מצבא ארצות הברית תופסים עמדות בנמל התעופה של בירות. 5.11.2.2 אשליית ההסכם בין ישראל ללבנון, 1983 איור 58 הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה, ספטמבר .1982 5.11.3 קץ הסכם השלום, השיעים והקמת חזבאללה 5.11.3.1 השיעים – אמל וחזבאללה איור 59 וליד ג'נבלאט במסיבת עיתונאים, בית אל־דין, לבנון, 1 באוקטובר .1983 איור 60 בירות, 20 באפריל — 1984 חברי תנועת הצופים האסלאמית אוחזים פורטרט גדל־ממדים של האיתאללה ח'ומיני; דמותו מסמלת את השראת איראן להקמת ארגון חזבאללה. איור 61 עובדי הצלב האדום בחורבות שגרירות ארצות הברית בבירות, אפריל ,1983 לאחר שפוצצה בפיגוע טרור שנהרגו בו 63 אזרחים ובהם 17 אמריקנים. איור 62 חילוץ ניצולים מפיגוע במפקדת הנחתים של צבא ארצות הברית בבירות, אוקטובר .1983 5.11.3.2 ביטול ההסכם עם ישראל איור 63 שלושת ראשי המדינה בלבנון, נובמבר :1984 ראש הממשלה רשיד כראמי, הנשיא אמין ג'מיל (במרכז) ויושב ראש הפרלמנט חסין אל־חסיני. 5.11.4 מלחמות הכול בכול והסכם טאיף, 1989-1985 5.11.4.1 מערבולת היריבויות והאלימות איור 64 ראש הממשלה רשיד כראמי נפגש עם השיח' חסן ח'אלד, אפריל .1984 השניים נהרגו בנסיבות שאינן ברורות. הראשון נהרג בשנת 1987 והשני ב־.1989 5.11.4.2 דיפלומטיה ערבית והסכם טאיף איור 65 ראש הממשלה סלים אל־חץ — צילום מינואר .1980 מסלמי סוני, יליד שנת ,1929 שהיה ראש ממשלת לבנון שלוש פעמים (-1976 ,1990-1987 ;1980 סוף דצמבר -1998אוקטובר .(2000 אל־חץ נחשב לפרו־סורי, והרבה לאזכר את השתייכותו למחנה הלאומי הערבי ואת תמיכתו בסוריה ובחזבאללה. איור 66 חייל שנעשה פוליטיקאי – הגנרל מישל עון במשרדו במזרח בירות, 13 ביולי .1984 הוא הוגלה מלבנון בידי צבא סוריה בשנת .1990 לאחר ששב מגלות של 15 שנים בצרפת הטיל עליו הנשיא ג'מיל את הרכבת הממשלה. איור 67 הסכם טאיף, :1989 שר החוץ של סעודיה בתווך, לימינו יושב ראש הפרלמנט של לבנון חסין אל־חסיני, ומשמאל – שר החוץ של אלג'יריה אחמד גזאלי. 5.11.5 "הרפובליקה השנייה" 5.11.5.1 התקבעות שליטתה של סוריה 5.11.5.2 משברי הכלכלה והפרלמנטריזם 5.11.5.3 התעצמות חזבאללה איור 68 חסן נצראללה, מנהיג חזבאללה, במסיבת עיתונאים בבירות, 29 במאי .2004 נצראללה האשים "קבוצות הקשורות לשגרירות ארצות הברית" במהומות שאירעו בפרבר השיעי בדרום בירות. איור 69 כרזה בכפר כנה בדרום לבנון עם דמויותיהם של מנהיגי השיעים: מנהיג חזבּאללה חסן נצראללה (משמאל), האימאם הנעלם מוסה צאדר (למעלה מימין), והמנהיג הרוחני של איראן עלי חמינאי. 5.11.5.4 רצח אל-חרירי ואנתפאדת העצמאות, 2005 איור 70 הלוויית ראש הממשלה הנרצח רפיק אל־חרירי, 16 בפברואר .2005 ארונו עטוף בדגל לבנון נישא בתוך ההמונים בדרך אל קבורתו במרכז בירות. איור 71 שר ההסברה של איחוד האמירויות ומשלחתו בתפילה על קברו של רפיק אל־חרירי, בירות, 12 בפברואר .2005 איור 72 ארגון חזבאללה מראה את יכולתו להוציא לרחובות מאות אלפי שיעים. א. מסלמים שיעים מניפים דגלי חזבאללה בפרברי דרום בירות, 21 במאי .2004 אחד המפגינים מניף תמונה של איש הדת השיעי העראקי מוּקטאדה אל־צדר, וההמונים נשבעים להגן על המקומות הקדושים בעראק. ב. אישה מניפה כרזה עם דיוקנו של חסן נצראללה בהפגנה בהנהגת האיראנים התומכים בסוריה, בחזבאללה ובאמל, בעיירה נבּטיה שמדרום לבירות, 13 במאי .2005 ביבליוגרפיה נבחרת ומוערת מקורות האיורים מפתח שמות ועניינים
	עמודים: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 11 12 13