שלושה שבועות אחרי אישור הסכם קאהיר פרצו שוב התנגשויות בין לוחמים פלסטינים לצבא לבנון באזור נבטיה . התקפות ישראל על דרום לבנון התעצמו במארס 1970 וגרמו לא רק אבדות לארגונים הפלסטיניים אלא גם סבל לתושבי האזור , רובם שיעים . שוב סערה הזירה הפנימית . התמונה שצייר רימון אדה בפרלמנט הייתה מקובלת על רוב המחנה המארוני השמרני ואנשיו טענו שסבלם של תושבי לבנון הוא תוצאה של הפרת הסכם קאהיר בידי הפלסטינים . השמאל הלבנוני לעומת זאת ראה בהתקפות ישראל ובביקורת של המחנה המארוני על הפלסטינים מזימה שנועדה לקעקע את יסודות ההישג של הסכם קאהיר . באווירה מתוחה זו צצו המיליציות הלבנוניות הרדומות והוסיפו שמן על המדורה . ב 23 במארס 1970 תקפו אנשי המיליציה של הפלנגות בפיקוד בּ שיר , בנו של פייר ג ' מיל , מסע הלוויה של פלסטינים בדרכו מבירות לאחד מבתי הקברות של דמשק , בעברו על יד הכפר כּ חאלה באל מתן . בהתקפה נהרגו עשרה לוחמים פלסטינים וכמה נפצעו . מיד פרצו קרבות בין אנשי הפלנגות של השכונה הנוצרית ד כּ ואנה לבין לוחמים פלסטינים ממחנה הפליטים תל אל זעתר הסמוך . התנגשויות פרצו גם בבירות עצמה ואיימו להתפשט למקומות אח...
אל הספר