ב 26 בדצמבר 1968 תקפה קבוצת פלסטינים מ " החזית העממית לשחרור פלסטין" מטוס אזרחי ישראלי באתונה . ארבעה ימים אחר כך נחת כוח קומנדו ישראלי בנמל התעופה של בירות ופוצץ 13 מטוסים אזרחיים של חברת התעופה הלבנונית . מתוך מודעות לפילוג העמוק בקרב הלבנונים בשאלת " המאבק הפלסטיני המזוין " לא מיהר הנשיא לנקוט צעדים העלולים להרגיז את אחד הפלגים . נאומו לאומה מראשית שנת 1969 היה רצוף ניסוחים דו משמעיים ששיקפו את שאיפתו לרצות את הכול . הוא דיבר על שמירת ריבונות לבנון ועצמאותה אך הדגיש את תמיכת הלבנונים ב " שאיפות הלגיטימיות " של העם הפלסטיני . הנאום לא הרגיע את הסטודנטים , וב 2 בינואר הם יצאו לרחובות בירות להפגין ברוח " מהפכת הסטודנטים " של שנות השישים . מחנה המסלמים והשמאל תמך במהפכת הסטודנטים והרחיב את גלי ההפגנות והשביתות לערים צור וצידון . מנהיגי השמאל דרשו להעניש את האחראים ל " מחדל הביטחוני" בשדה התעופה , ולהחיל חוק גיוס חובה על צעירי לבנון . במאמר מערכת בעיתון אל עמל ב 1 בינואר 1969 הטיל פייר ג ' מיל ספק ביכולתה של לבנון לסייע לפלסטינים בכל דרך שהיא , בייחוד במישור הצבאי . רימון אדה , כמו חב...
אל הספר