מתנגדי השיטה ומבקריה מצויים בדרך כלל בקרב פוליטיקאים ומשכילים סונים , שיעים ודרוזים , ובקרב השמאל הנוצרי . אף על פי שהמבקרים חלוקים בדעותיהם בדבר המודל הרצוי , הם מסכימים שהשיטה מנציחה את העדתיות ומעכבת בניית מדינת לאום מודרנית . לדעתם השיטה הקיימת היא תולדה של השלטון הקולוניאלי ונועדה להנציח דומיננטיות מארונית ולא לתת פתרון פוליטי לבעיה תרבותית פרימורדיאלית . היות שרוב תומכי השיטה העדתית שואבים את רעיונותיהם מכתבי מישל שיחא , קוראים מבקרי העדתיות הפוליטית לשיטה " הנוסחה של שיחא " . הם מציינים שהלאומיות של שיחא ותומכיו , שהייתה אמורה ליצור " אחדות עם שונות " , הנציחה את השונות ועיכבה את האחדות . לדעתם לבנון לא רק סובלת מפילוגים פוליטיים על רקע עדתי , אלא גם מעיצוב חדש ומעמיק של תרבויות עדתיות המפרידות בין הלבנונים . הם טוענים שתומכי השיטה מתעלמים מהממדים הכלכליים , האידאולוגיים והחוקתיים שאפשרו לאליטות הבורגניות החדשות ולזעמא המסורתיים לשמור על שליטתם המעמדית באמצעות חלוקה עדתית של השלטון . מבקרי השיטה דוחים את הטענה שהעדתיות היא המשך של הפאודליזם הלבנוני מהתקופה העת ' מאנית ושוללים א...
אל הספר