ההתנגשויות בין צבא לבנון לארגונים הפלסטיניים במאי 1973 היו הקשות ביותר מאז שנת . 1969 הפסקת האש ב 8 במאי הביאה לידי רגיעה זמנית ולא עצרה את הידרדרות המצב הפוליטי הפנים לבנוני , שבו הלך ונטמע העניין הפלסטיני ביסודות השסע העדתי והאידאולוגי . על אף הפסקת האש הרשמית נמשכה הלחימה עד ה 18 במאי והותירה משקעים עמוקים אצל שני הצדדים . משבר מאי היה נקודת מפנה במערכת יחסי הכוחות בלבנון . מנהיגי הפלסטינים ותומכיהם הלבנונים השתכנעו עתה שחוגים בשלטון ותומכיהם בהנהגה המארונית פועלים לחיסול תנועת ההתנגדות הפלסטינית בלבנון . מנהיגי המחנה המארוני השמרני הסיקו מהמשבר שאין הממשלה יכולה לשמור על עצם קיום המדינה מול כוחות הפלסטינים ותומכיהם מן השמאל . ב 12 במאי , 1973 בעיצומו של המשבר , קרא פייר ג ' מיל להעביר את מחנות הפליטים תל אל זעתר וד בּ אי הרחק מבירות , להפסיק את ההתחמשות במחנות הפליטים צברא ושתילה ולהגביל את מספר הלוחמים בכל רחבי לבנון למספרם לפני הסכם קאהיר משנת 1969 ( ראו לעיל , . ( 5 . 6 . 4 . 3 התייחסות ג ' מיל דווקא לארבעת מחנות הפליטים הסמוכים לשכונות הנוצריות בבירות נבעה כנראה מחששו מפני ה...
אל הספר