ב 1 בפברואר 1958 נערך בקאהיר טקס ובו חתמו הנשיאים ג ' מאל עבד אל נאצר ושכרי אל קותלי על מסמכי איחוד מצרים וסוריה במסגרת מדינית אחת , " הרפובליקה הערבית המאוחדת " ( ראו : מצרים , . ( 1 . 3 . 3 . 2 בקרב חוגים אסלאמיים לבנוניים התקבל האיחוד בהתלהבות . על אף האיסור להפגין יצאו לרחובות אלפים והניפו את דגלי סוריה ולבנון . ב 5 בפברואר יצאו אלפי תלמידים מסלמים ברחבי הארץ לחגוג את הקמת המדינה הערבית המאוחדת . ב 8 בפברואר נשא כמיל שמעון באחת הכנסיות המארוניות נאום תגובה על חגיגות המסלמים . הוא הדגיש שארצו מכבדת את האחווה עם הארצות הערביות האחרות כל עוד אין התערבות בענייניה הפנימיים . הוא ציין במיוחד את חשיבות השמירה על עצמאות לבנון בגלל אופייה הפלורליסטי . למחרת נאומו יצאה משלחת מטעם החזית הלאומית המאוחדת לדמשק לברך את הנהגת סוריה על הצעד " האמיץ " שנקטה לשם הגשמת " חלום האיחוד " בין העמים הערביים . בנאומו לפני המשלחת הביע נשיא סוריה שכרי אל קותלי את הערצתו לביטויי ההזדהות של הלבנונים כלפי האיחוד והצהיר ש " הרפובליקה החדשה היא ערובה איתנה לקיום לבנון " . הוא הוסיף ואמר , שלבנון מוזמנת להצטרף ...
אל הספר