הפגנת דייגים בצידון ב 26 בפברואר וירי על אוטובוס ובו לוחמים פלסטינים בעיירה הנוצרית עין אל רמאנה ב 13 באפריל 1975 נחשבים בהיסטוריוגרפיה הלבנונית לאירועים שהציתו את מלחמת האזרחים . שני האירועים לא רק סימלו את שילוב הנושא הכלכלי החברתי עם נושא נוכחות הפלסטינים , הם היו גם לאירועי מפתח בנרטיבים השונים של המלחמה . בעבור השמאלנים ותומכיהם בקרב האינטלקטואלים הלבנונים , הסיבה לפרוץ מלחמת האזרחים הייתה פיזור הפגנת דייגים בצידון שבמהלכה נהרגו ונפצעו עשרות ובהם המנהיג המקומי מער וּ ף סעד . כך מציגה ההיסטוריוגרפיה השמאלנית את המלחמה בהקשר של התסיסה החברתית שהחלה בסוף שנות השישים . הריגת מערוף סעד הייתה בעיניהם הניצוץ שהצית את אש המלחמה , שיעדיה מבחינתם היו תמורות חברתיות וחוקתיות בדרך לדמוקרטית לא עדתית . מלחמת האזרחים בשלביה הראשונים לפחות , הייתה לפי הנרטיב הזה מהפכה של כוחות קדמה נגד שלטון בורגני עדתי . בעיני היסטוריונים ואינטלקטואלים נוצרים לא היו אירועי צידון אלא חלק מהאנרכיה שנוצרה עם התבססות הארגונים הפלסטיניים החמושים בחלקים של המדינה . הריגת מערוף סעד הייתה לדבריהם תוצאה של מזימה של כו...
אל הספר