5.11.4.1 מערבולת היריבויות והאלימות

ב 9 בפברואר , 1985 מיד לאחר שהחלה נסיגת כוחות ישראל מאזור האולי הסמוך לצידון , פרצו קרבות בין הכוחות הלבנוניים הנוצריים למיליציות המסלמיות בצידון ובסביבותיה . גם כאן , כמו אחרי נסיגת ישראל מהרי אל שוף , גרמו הקרבות סבל רב לאוכלוסייה הנוצרית . הכוחות הלבנוניים בהנהגת סמיר ג ' ע ' ג ' ע האשימו את הממשלה ואת הצבא בהפקרת הנוצרים באזור צידון ובדרום הרי אל שוף . בלא קשר לאירועים האלה החלה הידרדרות ביחסים בין סמיר ג ' עג ' ע לבין מפלגת הפלנגות — שעדיין תמכה בנשיא אמין ג ' מיל — בעקבות ניסיון הממשלה להסיר את מחסומי הכוחות הלבנוניים באזור בּ ר בּ ארה שבצפון הר הלבנון . סמיר ג ' עג ' ע סירב לוותר על המחסומים ( שהבטיחו לו גם הכנסות ממסי מעבר ) והלשכה הפוליטית של מפלגת הפלנגות החליטה ב 11 במארס להרחיקו משורותיה . כך נפרדו הכוחות הלבנוניים מהפלנגות והחלו התנגשויות ביניהם . חיסול " האופציה הישראלית " , נסיגת כוחות ארצות הברית וכניעת הנשיא ג ' מיל למכבש הסורי לא גרמו לג ' עג ' ע לנטוש את חלומם הישן של מנהיגי החזית הנוצרית לשמור על השליטה והבכורה של המארונים . חלומו זה גבה מחיר , ושילמו אותו בעיקר ה...  אל הספר
האוניברסיטה הפתוחה