הנשיא חלו הסביר את הססנותו בטיפול בנושאי מדיניות הפנים בכך שלא הייתה לו " קבוצה " או סיעה בקרב העילית הלבנונית . הססנות זו השתקפה היטב גם במעגל מדיניות החוץ הקשורה לסכסוך הערבי ישראלי . בנאום לרגל בחירתו לנשיא ב 23 בספטמבר 1964 הדגיש חלו את נושא האחדות הלאומית ואת חשיבות שמירת ההישגים של תקופת הנשיא שהאב , שלדעתו " התאפיינה בשקט כללי , ביציבות פוליטית , בשגשוג כלכלי ובהתקדמות חברתית " . חלו לא חסך מילים להביע את נאמנותו לעצמאות לבנון תוך שמירה על שיתוף הפעולה בין העדות — " המשפחות הרוחניות " ( אל אסר אל ר וּ חיה ) בלשונו — ותוך שמירה על שיתוף פעולה עם המדינות הערביות : " אני מאמין שמדיניות החוץ נבנתה , מאז העצמאות , על יסודות איתנים המאזנים בין רצון בני עמנו לחיות באחדות פנימית לבין ההכרה שמקומנו הגאוגרפי , ההיסטוריה שלנו , ויחסי האחווה הטבעיים מושכים אותנו לעולם הערבי " . 5 . 5 . 3 . 2 . 1 " תכנית ההטיה" כמה ימים אחרי נאום ההכתרה עמדה הצהרתו של חלו על יחסי האחווה עם העולם הערבי למבחן כאשר השתתף בכינוס הפסגה הערבית באלכסנדריה ( 11 - 5 בספטמבר . ( 1964 הכינוס נועד לתאם פעולה ערבית מאוח...
אל הספר