ב 7 ביוני הכריזה ממשלת לבנון מצב חירום וצירי הפרלמנט הפקידו בידיה סמכות לנקוט את הצעדים הדרושים למען המאמץ המלחמתי הערבי נגד ישראל . אך " ההקרבה הגדולה " , שעליה דיבר כראמי , התבטאה רק בסגירת בתי הזיקוק בצידון ובטריפולי כחלק מאמברגו הנפט שהכריזו המדינות הערביות המפיקות נפט , ובדרישה משגריר ארצות הברית ומשגריר בריטניה , ב 8 ביוני , לעזוב את הארץ . פייר ג ' מיל , כמיל שמעון ורימון אדה , מנהיגי המחנה המארוני השמרני , התנגדו לתגובה " קיצונית" כלפי מדינות המערב — שנראו בעיני מחנה השמאל והמסלמים תומכות בישראל . ב 22 ביוני , פחות משבועיים אחרי הפסקת האש בחזיתות המלחמה , חזר פייר ג ' מיל בגילוי דעת לעיתונות על רעיונו משנת 1963 להעניק ללבנון מעמד של מדינה ניטרלית בחסות בין לאומית , בדומה לשוויץ . ב 10 ביולי פרסמו שלושת המנהיגים המארונים גילוי דעת משותף ובו התנגדו להשעיית היחסים הדיפלומטיים עם ארצות הברית ובריטניה . גלוי דעת זה יצר את הבסיס לקואליציה ביניהם . ב 30 באוגוסט הכריזו פייר ג ' מיל , כמיל שמעון ורימון אדה על כינון ברית כדי להתמודד בבחירות 1968 ברשימה משותפת נגד תומכי שהאב ונגד מחנ...
אל הספר