בין השנים 220-400 לספירה, כאשר האימפריה הרומית-ביזנטית שלטה בפרובינקיה פלשתינה, התנהל מאבק סמוי, ולעתים גם גלוי, על הנהגת העם היהודי בארץ ישראל. מחד גיסא, שושלת הנשיאים לבית רבי יהודה הנשיא, ומאידך גיסא, חכמי בתי המדרש בציפורי, בטבריה, בקיסריה ובלוד. מי ינהל את מערכת המשפט? מי יקבע את לוח השנה? ומאחורי הקלעים – מי ישלוט בקופה הציבורית?
חכמים, נשיאים ורומאים בארץ ישראל חושף לראשונה את ההיסטוריה הפוליטית המרתקת שמאחורי דפי התלמוד הירושלמי. באמצעות ניתוח מעמיק של מקורות רבניים ארץ-ישראליים, המחבר מתחקה אחר חמישה דורות של אמוראים ויחסיהם המורכבים עם מוסד הנשיאות. הספר מציע מבט חדש על תקופה מכרעת בהיסטוריה היהודית, שבה נקבעו יסודות ההלכה והמנהג לדורות הבאים. באמצעות שחזור המציאות הפוליטית-חברתית של אמוראי ארץ ישראל נחשפת לפנינו דרמה היסטורית רבת-עוצמה של מאבק על זהות, על סמכות ועל הישרדות תרבותית.
אל הספר