פרק 8: מינוי 'דייני הנשיא' ומחאת רבי שמעון בן לקיש

לאמץ את עמדת 'חכמי גוים', ולאפשר לבנים ולבנות לרשת את נכסי הוריהם שווה בשווה, הוא עשה כן כי שולחיו מבין משפחות ה'גדולים' ביקשו זאת ממנו ומינו אותו כפרקליטם . מכתובות בבית הקברות הנשיאותי בבית שערים אפשר להסיק שבמשפחות האצולה היהודית פעלו נשים בעלות מעמד חברתי מכובד ‑ בעיני עצמן ובעיני סביבתן ; מטרונות יהודיות אלו ביקרו מן הסתם במתקני תרבות של הערים המעורבות, והתרועעו שם עם מקבילותיהן בחברה הרומית המקומית . אפשר לדמיין בקלות, שאחרי שהנשים היהודיות בדקו ומצאו שהן מקופחות בדיני ירושה בהשוואה למטרונות הרומיות, הן הפעילו לחץ יעיל על בעליהן ואבותיהן, ודרכם על הנשיא יהודה השלישי, בדרישה תקיפה להשוות את זכויותיהן בדיני ירושה עם הנשים המכובדות של החברה הרומית . הנשיא אמנם שוחח עם ר' יוחנן ור' ינאי בלשון למדנית ועניינית, אולם הוא לא הגיע לבית המדרש בתור תלמיד חכם הבא להגדיל תורה ולהאדירה, אלא כפוליטיקאי ושתדלן המייצג נאמנה את שולחיו . רבי יוחנן הפיקח הבין מהר מאוד את מגמת הנשיא ; לכן הוא קטע בבוטות את ה'שקלא וטריא' ביניהם, והודיע לכל הנוכחים שהנשיא אינו בא לדיון בידיים נקיות, כי 5 אחרי נזיפה פומ...  אל הספר
ידיעות אחרונות