רצה בכך ליהנות מתמיכתם של רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש, הראשים הוותיקים והמשפיעים של בית הוועד בטבריה . אולם ציפיות לחוד ומציאות לחוד : בחמש השנים הראשונות של כהונת יהודה השלישי, מעלייתו סביב שנת 274 עד מותו של רבי יוחנן בשנת ,279 מערכת היחסים של הנשיא הצעיר עם מנהיגי החכמים בטבריה הייתה רצופה מהמורות, כפי שנלמד להלן מעיון בשורה של סיפורי עימות במקורות הארץ ‑ ישראליים . כאשר נכנס הנשיא החדש יהודה השלישי לתפקידו, הוא מצא קופה ריקה ומוסד הנהגה מרוּשש ומשותק . הנשיא הצעיר לא התייאש . מאחר שאורליאנוס החזיר מידת ‑ מה של יציבות לאימפריה הרומית, שכנע הנשיא את נציגי השלטון ברומא להתיר לו להטיל 'מס הנשיא' על 2 לפי דעתי, מס זה נגבה מתחילת כהונת יהודה הקהילות היהודיות בארץ ישראל ובתפוצות . השלישי סביב שנת ,275 למשך יותר ממאה וחמישים שנה, עד פירוק הנשיאות בשנת 429 . הכנסות המס מימנו מגוון פעילויות ציבוריות של בית הנשיא, וגם יצרו בסיס איתן לאחזקת החצר הנשיאותית במושבה החדש בטבריה . מצד אחד, המס החליף את הכנסות בית הנשיא מחכירת אחוזות הקיסר, הכנסות שנעלמו בשנות האנרכיה ; מצד שני, גביית מס בחסדי הרומ...
אל הספר