עורכי הירושלמי בסוף המאה הרביעית התעלמו התעלמות מוחלטת כמעט מהנשיאים לבית 1 אותם עורכים לא נמנעו מלדווח על הביקורת הגלויהרבי שכיהנו לאורך המאה הרביעית ; שהשמיעו יוסי מעונאה ורבי שמעון בן לקיש על הנשיא יהודה השלישי בסוף המאה השלישית . שמו ופועלו של יורשו של יהודה הרביעי, הנשיא הלל השני ( 354 ‑ 380 ) , ויורשו העוצמתי גמליאל השישי ( 380 ‑ 398 ) אינם מוזכרים אפילו באקראי בתלמוד הירושלמי או במדרשי האגדה ; היסטוריונים של שושלת הנשיאות נאלצים לתאר את פעולת הנשיאים האחרונים על ידי הישענות על אזכורים ספורים במקורות חיצוניים . ישראל לוין מצביע על עדות חומרית מעניינת ביותר בקשר ליחס מעמד החכמים לבית הנשיא : בבית הקברות הנשיאותי בבית שערים קבורים נציגים ממשפחת הנשיא לדורותיה, ונוספו עליהם יהודים נכבדים ועשירים מהגליל והגולן ועד התפוצה של פיניקיה וסוריה . בולטים בהיעדרם חכמי התלמוד אחרי הדור הראשון ; 2 הם נמנעו מלהשתמש במקום, והעדיפו מערות קבורה ליד טבריה או במרחב הכפרי בגליל . בד ‑ בבד עם ירידת קרנם של הנשיאים המאוחרים בעיני החכמים, התחזק כוחו ומעמדו של בית הנשיא בציבור היהודי הכללי, כנראה הודות ל...
אל הספר