ר' מנא לא נסע לטבריה מציפורי כדי להתרשם מיופי השערים שהתקין ר' אבון, אלא כדי להוכיח את עמיתו על בזבוז משאבים הנובע מעיוורון ערכי . הפניית משאבים למפעלי בנייה ראוותניים נעשית על חשבון תמיכה כלכלית בתלמידי חכמים נזקקים ‑ 'בני אדם העמלים בתורה' שהגיעו לפת לחם . ראש ישיבת ציפורי אינו מעוניין ללמד את עמיתו בנחת את סדר העדיפויות במתן צדקה, אלא בא למחות בהתרגשות רבה על התעלמות ממשבר כלכלי חריף בקרב קבוצה של תלמידי חכמים ‑ קבוצה שר' מנא הכיר מקרוב וגם ייצג אותה בפני ר' אבון . ר' מנא ניתב את מחאתו על מפעלי בנייה מיותרים לדרישת עזרה כלכלית דחופה לאותם חכמים נצרכים ; גם אם דרישה זו לא נאמרה במפורש, היא מהדהדת במשתמע . העורך בירושלמי שקלים סידר את סיפור העימות בין ר' מנא לר' אבון בדור החמישי לאמוראי ארץ ישראל ( 350 ‑ 390 ) אחרי סיפור על עימות דומה בין ר' הושעיה לר' חמא שאירע בדור הראשון ( 220 ‑ 250 ) . הסיפור הקדום יותר מוצג כרקע היסטורי שמעצים ומצדיק את דבריו הקשים של ר' מנא בסיפור המאוחר . מתברר שהשאלה הרטורית מלאת הפאתוס בפי ר' מנא : 'לא הוה בני נש דילעון באוריתא ? ' לא הייתה ספונטנית או מקורית...
אל הספר