בתרומות פרטיות או בכספי מגבת חכמים, ולא קיבלו תמיכה ישירה מבית הנשיא . אולם נראה שמצב זה השתנה לטובת החכמים כבר בהמשך ימי כהונתו של יהודה השלישי ; המקור החשוב שהבאנו לעיל ממדרש שיר השירים רבה, מבהיר שחכמי טבריה מהדור השלישי קיבלו משכורת 2 קבועה מהנהלת בית המדרש, כאשר גודל ההקצבה לכל חכם ומשפחתו הותאם לפי צורכיהם . יש לשער שמשכורות קבועות אלו כבר לא מומנו על ידי 'מגביות חכמים' שונות, אלא הגיעו לחכמים בבתי המדרש הגדולים בטבריה ובציפורי ישירות מתקציב התפעול של הנשיא יהודה השלישי . לכן מימי יוסי מעונאה בסוף הדור השני ( 275 ) ועד ימי ר' מנא בדור החמישי ( 365 ) , אין אנו שומעים תלונות על קיפוח כלכלי של חכמים, שעה שאותם חכמים התלוננו מרות על סוגיה קיומית פחות : מינוי דיינים ללא הכשרה תורנית . תמיכה בחכמים מטעם בית הנשיא התמסדה במאה הרביעית, אולי בהשפעת המצב בעולם הנוצרי . קונסטנטינוס וממשיכיו בקיסרות הרומית ‑ ביזנטית העניקו תמיכה רשמית וקבועה 3 כך שחכמי בית המדרש ציפולכמורה הנוצרית ולפקידי הכנסייה מאמצע המאה הרביעית, לקבל תקציב 'ממשלתי' דומה מבית הנשיא . מסיבות אלו כתב ג' שטמברגר בחיבורו על א...
אל הספר