הרומאים מימי יוליוס קיסר ( 40 לפנה"ס ) השתמשו בלוח היוליאני, שהיה לוח שמשי 2 לרומאים לא הפריע השימוש היהודי בלוח ירחי ‑ שמשי השונה משלהם, כל עודבלבד . שילמו היהודים מיסים, כמו כל עמי האימפריה, לפי התאריכים של הלוח היוליאני . אולם לאחר שהקיסר קונסטנטינוס הגיע לשלטון יחיד על כל האימפריה בשנת ,324 הנצרות הפכה 3 והקיסרות הרומית החלה להתחשב בשיקולים דתיים ‑ פוליטיים של הכמורהלדת מועדפת, הנוצרית בקשר ללוח . בשנת 325 כינס קונסטנטינוס את ועידת ניקיאה, הוועידה הכללית הראשונה של הכנסייה . בוועידה נקבעו עקרונות תיאולוגיים של הכנסייה הנוצרית, ובהם ה'אני מאמין' ( catechism ) הנוצרי והוצאת כת האריאנים מחוץ לדת . לענייננו, הוועידה עסקה ארוכות בקביעת תאריך חג הפסחא, אז החג המרכזי בנצרות . ספר ברית החדשה מספר שישו נצלב בחג הפסח היהודי, ולכן תאריך חג הפסחא החוגג את צליבת ישו ותקומתו נקבע בזיקה ישירה ללוח העברי . מבין הקהילות הנוצריות השונות היו שציינו את החג בי"ד בניסן, והיו שציינו אותו ביום א' הראשון שלאחר י"ד בניסן ; יוצא שחסידי שתי השיטות היו תלויים בקביעת תאריכי הלוח העברי על ידי הרשויות היהודיות . ...
אל הספר