עד לתוך תקופת הגאונים בבבל ; במקום ליצור הלכה חדשה הקדישו חכמים אלו מאמצים 4 כמובן, שכלול כזה לא היהרבים לעריכה חוזרת ולליטוש ספרותי של סוגיות התלמוד הבבלי . שייך בעריכת הירושלמי, משום שאמוראי הדור החמישי נאלצו לחתום ולערוך את דיוניהם 'תוך כדי תנועה' . הפער האיכותי בטיב העריכה של שני התלמודים, יחד עם היחלשות המרכז בארץ ישראל, תרם לכך שהתלמוד הבבלי, הנגיש והמוסבר, תפס את הבכורה אצל תלמידי חכמים בעם ישראל למשך יותר מאלף שנים ; התלמוד הירושלמי נדחק לקרן זווית, ונוסחותיו הלכו והשתבשו יותר ויותר עקב הזנחה ושכחה . למרות סגירת בתי המדרש וחתימת התלמוד הירושלמי לא תמה היצירה הספרותית והרוחנית בתקופה הבתר ‑ תלמודית בארץ ישראל ( מאות 5 ‑ 7 ) . משוררים מלומדים יצרו קורפוס ענק של פיוט, ובכך העמיקו את חוויית התפילה ; מיסטיקנים חיברו את ספרות ההיכלות ועסקו גם באפוקליפטיקה ובמגיה ; חכמים אחרים המשיכו לערוך ולפרסם אוספים של מדרש אגדה . אולם כל היצירות האלו חוברו או נערכו על ידי יחידים שפעלו באופן עצמאי, ולא הזדקקו לשיח הדיאלקטי וליצירה הקבוצתית האופיינית לבית המדרש . אמנם אוספים של הלכות כמו 'ספר המעשי...
אל הספר