המאה הרביעית, לנזקי מלחמה מדומים שנבעו מפעילות צבאית שהתנהלה בשנות החמישים . תובנה זו מזכירה לנו שיש לנקוט משנה זהירות בקריאת דיווחי הכותבים הנוצרים ; אלו מנסים תדיר להוכיח את הטענה התיאולוגית שהעם היהודי הולך מדחי אל דחי מהרגע שדחה את 7 במקרה שלפנינו, אי ‑ אפשר ללמוד דבר כמעט ממחברים נוצרים על היקףהאל המושיע ישו . 8 מהשוואה למקור בירושלמי יבמות, שנביא העימותים במרד או על תוצאות הדיכוי הרומי . להלן, אפשר לאשר פרט אחד מדברי המחברים הנוצרים : המרד התחיל והתמקד בעיר ציפורי, ועיקר התגובה הרומית למרד הורגשה בעיר הזאת . קיימת עדות קצרה וחשובה על המרד מאת ההיסטוריון הרומי אורליוס ויקטור, עדות שאינה תומכת בתמונה של מלחמה כוללת . בחיבורו 'הספר על הקיסרים', אורליוס מספר על אירועים שקרו אחרי שהאימפרטור קונסטנטיוס יצא בתחילת שנת 351 למלחמה במערב האימפריה נגד יריבו מגננטיוס, והשאיר את סגנו ‑ גיסו, הקיסר גאלוס, להשגיח על מזרח האימפריה . גאלוס הקדיש את עיקר מאמציו בניהול מרחוק של החזית מול האימפריה הפרסית ‑ ססאנית, שצרה 9 אז על העיר נציבין . אורליוס מוסיף לתיאורו הערה אגבית : , Et interea Iudaeorum s...
אל הספר