הרגילים והקבועים ‑ מס הקרקע ( tributum solis ) ומס הגולגולת ( tributum capitis ) ‑ היו כבדים ובלתי נסבלים עוד לפני המשבר ; אולם עיקר הכאב הכלכלי הורגש מהיטלים מזדמנים 1 אלו היו כדלהלן : תכופים לצורך מימון פעילות צבאית, שפגעו קשות במשקים החקלאיים . 1 . בעלי קרקעות חויבו להעמיד לשלטון חיילים טירונים ( tirones ) מבין האיכרים ‑ אריסים, או לשלם בתמורה 'דמי טירונות' ( aurum tironicum ) כדי לשכור מחליפים . 2 . כדי לממן את צורכי הצבא הוטל מס מזדמן בשם אנונה צבאית ( annona militaris ) על היבול שנשאר אחרי תשלום המיסים הקבועים . בתחילה שולם מס זה בכסף, אבל במהרה הידרדר להחרמה בכוח של יבול חקלאי . כדי לגבות מס זה ביטלו הרומאים את הפטור ממיסים שהיה נהוג בשנת השמיטה ; זה הרקע להכרזת ר' ינאי : 'פוקו וזרעו בשביעית 2 משום ארנונא' . 3 . בעלי בתים נדרשו לספק אכסניה ומזון לחיילים שעברו בעיר או חנו באזור המגורים שלהם . 4 . הרומאים לא היססו לדרוש 'ליטורגיות', שירות אישי בכפייה ‑ בין לצורכי העיר בין לצורכי המדינה, בין בגוף בין בממון . סוגה נפוצה של ליטורגיה הייתה ה'אנגריה' ‑ עבודת כפייה של בהמות ובני אדם לצו...
אל הספר