מחבר: יעל רשף

שנת ההוצאה: 2015

מילות מפתח: המנדט הבריטי בארץ - ישראל; שפה עברית; מנדט הבריטי בארץ ישראל; המנדט הבריטי בארץ-ישראל; המנדט הבריטי בארץ ישראל; תקופת המנדט; מאנדאט בריטי; עברית; שפות; ידיעת הלשון העברית; לשון עברית; לשונות

עם כיבוש הארץ בידי הבריטים בשלהי מלחמת העולם הראשונה הוכרזה העברית כשפה רשמית, בצד האנגלית והערבית. איך נשמעה עברית זו בפי דובריה? איך שימשה אותם בכתב בחיי המעשה? בספר זה מובא לראשונה דיון בשאלות אלו על יסוד בחינה של תיעוד טקסטואלי נרחב. הספר שופך אור על סוגיות לשון מהותיות הנוגעות לתקופה מכרעת זו בתולדות העברית ומספק תיאור מקיף של אופי העברית השימושית, בכתב ובעל פה, ברבדיה המוקדמים. המחקר בספר מבוסס על ניתוח בלשני וסוציולינגוויסטי של מבחר רחב של טקסטים מתקופת המנדט, ואף משולבים בו תצלומים מקוריים של טקסטים, המאפשרים לקורא להתוודע התוודעות בלתי אמצעית אל אופי לשון התקופה. אל הספר

נושא/נושאים: , 1948-1881, לשון עברית, בלשנות ושפות

תוכן הספר:

• העברית בתקופת המנדט

• עם הספר

• תוכן העניינים

• פתח דבר

• מבוא

• פרק א מעמד העברית ביישוב בתקופת המנדט

• 1. הדיבור העברי ביישוב בארץ ישראל בשלהי התקופה העותמנית ובראשית תקופת המנדט

• 2. המאבק למען העברית

• תצלום :1 מכתב מעיריית תל אביב אל השלטונות הבריטיים בסוגיית השימוש בעברית.

• תצלום :2 מכתב של האיגוד להשלטת העברית בדבר מתן שמות עבריים לבתי עסק.

• תצלום :3 חוזר מטעם הוועד הציבורי להגנת הלשון העברית בדבר הקפדה על השימוש בעברית.

• 3. אידאל ומציאות בדפוסי השימוש בעברית

• תצלום :4 פנייה של גדוד מגני השפה אל עיריית תל אביב לצורך שיתוף פעולה בפעילות למען העברית.

• פרק ב גיוון לשוני וניצנים של האחדה

• 1. מעמדם של גוני לשון בעיני בני התקופה

• תצלום :5 מודעה משנות העשרים מן העיר חיפה.

• 2. מרכז ושוליים בעברית של תקופת המנדט

• תצלום :6 מכתב מבעלי בית עסק ובו כמה שיבושי לשון.

• תצלום :7 מכתב מאת תושב וינה, המעיד כי שליטה טובה בעברית הייתה שכיחה גם בקרב יהודי חו"ל.

• תצלום :8 במודעות עירוניות מפתח תקווה רווחו שיבושי לשון ודרכי ביטוי ארכאיות.

• תצלום :9 במודעות עירוניות מפתח תקווה רווחו שיבושי לשון ודרכי ביטוי ארכאיות.

• 3. שיקולים בסינון העדויות הטקסטואליות

• פרק ג בין לשון דור התחייה לעברית של תקופת המנדט

• 1. פליטת קווי לשון מן השפה

• תצלום :10 מכתב מתקופת מלחמת העולם הראשונה ובו תופעות לשון אופייניות לתקופה.

• תצלום :11 מכתב בכתב ידו של מאיר דיזנגוף משלהי מלחמת העולם הראשונה ובו כמה תופעות אופייניות ללשון דור התחייה.

• 2. צמצום חופש הבחירה של הכותבים

• 3. סיכום

• פרק ד התגבשות דפוסי כתיבה מודרניים במשלב הלשון המנהלית

• 1. מודעות עירוניות ודרכי ניסוחן

• תצלום :12 מודעה משנת 1939 הקוראת לתושבי ראשון לציון להתגייסות בשעת משבר.

• תצלום :13 מודעה משנת 1929 הקוראת לתושבי תל אביב להתגייס לפעילות וולונטרית.

• 2. השפעות חיצוניות ועקרונות פנים־עבריים בעיצוב הסגנון המנהלי

• תצלום :14 במודעות דו־לשוניות מצויים תכופות הבדלים תחביריים ולקסיקליים בין הנוסח העברי לנוסח האנגלי.

• 3. מבנה המודעה ואופן ארגון המידע

• תצלום :15 החלוקה לסעיפים ואופן הארגון הגרפי של מודעות עירוניות נועדו להקל על עיבוד המידע.

• 4. העמדת ניסוח בהיר ומדויק לעומת יצירת אווירה מגייסת

• 5. העיצוב הלשוני של היחסים בין העירייה לתושבים

• 6. סיכום

• 7. נספח: מודעה עירונית מפברואר 1929

• פרק ה ניצני התייצבות ותהליכי שינוי

• 1. מבני הסמיכות

• תצלום :16 תפוצה גבוהה של כינויי הקניין הפרודים ושל הסמיכות הפרודה אפיינה כותבים ששליטתם בעברית הייתה מוגבלת.

• 2. שמות הפעולה

• 3. מערכת הפועל

• תצלום :17 עמוד ממכתב מאת מאיר דיזנגוף, ובו דוגמאות לשימוש חריג בצורות המקור על רקע הרגלי הלשון הרווחים בעברית בת הזמן.

• 4. סיכום

• פרק ו "אדוני הוא המורה" ו"מה רוצה הגברת": דפוסי פנייה בדיבור ובכתב

• תצלום :18 עמוד לדוגמה מן הערכה המוקלטת "פה מדברים עברית" (ראו taupress.tau.ac.il/dibur)

• תצלום :19 עמוד לדוגמה מספרו של זאב ז'בוטינסקי, תרי"ג מילים.

• 1. מקורות השימוש בצורת הכבוד

• 2. מעמד צורת הכבוד בלשון הכתובה ברבדיה המוקדמים של העברית החדשה

• 3. מעמד צורת הכבוד בלשון הדיבור

• 4. השתרשות צורת הכבוד בלשון המנהלית

• 5. המרת צורת הכבוד בדפוסי פנייה ישירים

• תצלום :20 הערה בשולי מכתב בכתב ידו של סגן ראש העיר דאז, ישראל רוקח, המנוסחת ניסוח אימפרסונלי.

• תצלום :21 מכתב בחתימת סגן ראש העירייה, ישראל רוקח, המנוסח בצורת הכבוד.

• 6. סיכום

• פרק ז ייצוג לשון הדיבור בטקסטים כתובים

• 1. ייצוג לשון הדיבור במסמכים מנהליים

• תצלום :22 דיבור ישיר ודיבור עקיף בדו"ח של שוטר תנועה.

• תצלום :23 דיווחי שוטרים על אירועים שקרו בעת מילוי תפקידם כללו לעתים שימוש באסטרטגיית הדיבור הישיר.

• תצלום :24 בחירה באסטרטגיית הדיבור הישיר לא לוותה בהכרח במתן ייצוג לקווי הייחוד של העברית המדוברת, אלא התבססה לעתים על דפוסי ביטוי המזוהים עם הלשון הכתובה.

• 2. ייצוג העברית המדוברת בפזמון הבידור לבימה הקלה

• תצלום :25 בצד פעילויות תרבות ממוסדות התאפיינה תל אביב בריבוי של פעילויות תרבות ספונטניות.

• תצלום :26 טקסטים מחורזים שולבו לעתים גם במודעות הפרסומת למופעי הבימה הקלה. (דאר היום, ,19.2.1934 עמ' 4)

• 3. סיכום

• פרק ח אופייה של העברית המדוברת

• 1. מקורות המידע על רבדיה המוקדמים של העברית המדוברת

• תצלום :27 תשומת הלב לשיבושי לשון לא הייתה מוגבלת למורים ומדקדקים, אלא רווחה גם בציבור הרחב.

• 2. קווי לשון בעברית המדוברת של תקופת המנדט

• תצלום :28 ניקוד כינויי הרמז לנקבה בשורוק (זו) הוא תופעה רווחת בטקסטים הכתובים בכתב יד.

• תצלום :29 הקושי במימוש נורמטיבי של יידוע שם המספר משתקף בהיקרות הצירוף "החמש מאות פרנק" במכתב של מורה.

• 3. סיכום

• אחרית דבר

• הקיצורים הביבליוגרפיים

• מקורות התצלומים

• מפתח

עמודים:

א  ב  ג  ד  ה  ז  ט  י  יא  יב  1  2