תפוצת צורת הכבוד הייתה בשיאה בראשית ימיה של העברית כלשון דיבור , אך לאחר שהתבססה השפה בקהילה הלשונית נפלטה ממנה בהדרגה עד שנעלמה כליל . שימוש חי בפנייה של כבוד בחיי היום יום נשתמר בימינו רק בחברה החרדית , בין בצורת הנסתר בין בצורת הנוכחים . הפנייה בצורת הנוכחים מקובלת כלפי גברים ונשים כאחד והיא ממשיכה ישירות את נוהגי הלשון שמקורם בהשפעת היידיש ( ראו לעיל ) . מימושה היום בחברה החרדית אינו מותנה עוד ברקעו של הדובר . היא מופיעה הן בלשונם של חרדים דוברי יידיש הן בלשונם של חרדים ממוצא ספרדי , ומסמלת את השתייכותם לפלג זה של האוכלוסייה . בשימוש הלשון הכללי נשתמרו בימינו רק שרידים ספורדיים של צורת הנסתר . בלשון היום יום נותר לה זכר בקריאה המיושנת יבוא כמענה לדפיקה בדלת ובצירופים כדוגמת " כבוד השופט " , " כבוד השר " , " כבוד הרב " , ששימושם מוגבל . שימוש סדיר וקבוע בצורה נותר פעיל רק במשלב הלשון המשפטית , שבה מושתתים חילופי הדברים בין השופטים ובין עורכי הדין בעת הדיונים בבית המשפט על פנייה בגוף הנסתר . מלבד הקשר זה נדירה מאוד בחברה הישראלית בת זמננו היקרות ניסוחים המושתתים על צורת הכבוד . לעתים...
אל הספר