בראשית תקופת המנדט חל כאמור שינוי מהותי במצבה של העברית , ומלשון בשימוש חלקי — שעיקר אחיזתה בספרות , במערכת החינוך ובמסגרות פומביות — הפכה העברית לשון המסגרת של חיי היישוב . בפרק זה נראה שבצד שינוי מהותי זה במעמדה חלו שינויים גם בהיערכותה הפנימית , וגילויי המעבר ממצב לשון אחד לאחר ניכרים היטב בטקסטים . אמנם , בתשתית הטקסטים מתקופת המנדט עומדת המערכת הלשונית שיצרו סופרי דור התחייה בשלהי המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים , אלא שהמשכיות זו הייתה חלקית בלבד . המורשת הלשונית של דור התחייה נקלטה בעברית השימושית של תקופת המנדט רק בחלקה , ונוהגי לשון מסוימים שהיו מקובלים בדור התחייה נעשו זרים לשימוש הלשון של אנשי היישוב כפי שהתייצב לאחר מלחמת העולם הראשונה . " מילים רבות ששימשו בתקופת תחיית הדיבור נדחו בדורותינו מפני אחרות " , מציין משה בר אשר , וכפי שנראה להלן חל תהליך דומה גם בתחומי הדקדוק והתחביר . תהליך זה , שהיה מהיר למדיי , מעמיד קו מבחין בין העברית של בני דור התחייה — בארץ ובחוץ לארץ — ובין העברית של תקופת המנדט . קווי לשון מסוימים שהיו נפוצים בטקסטים העבריים בשלהי המאה התשע עשרה וראשית...
אל הספר