הסקירה שלהלן איננה מקיפה את כלל תופעות הלשון המדוברת המתועדות בחומר העדויות מתקופת המנדט , אלא מתמקדת בכמה תופעות אופייניות ממישורי הלשון השונים , החושפות את שורשי העברית המדוברת של ימינו כבר בתקופה זו . אף כי ניתן להניח שלא כל התופעות המתוארות כאן נפוצו במידה שווה בקרב הדוברים , עצם נוכחותן במערכת הלשונית יצר אפיק התפתחות שברבות הימים הפך לדרך המלך בעברית המדוברת . מטבע הדברים לא הייתה העברית המדוברת של תקופת המנדט זהה ללשון ימינו . בכל שפה חלים שינויים במהלך הזמן , גם אם לא הייתה התפתחותה חריגה כמו זו של העברית . מלבד שינויים טבעיים אלו הייתה העברית נתונה במהלך תקופה זו לתהליכי סטנדרטיזציה מקיפים . תהליכים אלו ייצבו את המערכת הלשונית ויצרו בה היערכות חדשה אשר הסדירה מצב לשון התחלתי שאופיין בחוסר קביעות ( ראו לעיל פרקים ד , ה ) . תופעות לשון רבות שהיו נפוצות בעברית בראשית ימיה נפלטו ממנה במעבר ללשון ימינו , חלקן בעקבות השפעת החינוך העברי ופעילות תיקוני הלשון , חלקן בשל תהליכים טבעיים שעיצבו את השפה בפי שכבת הדוברים הילידים ההולכת ומתרחבת . בניגוד לעברית שבפי דור ההורים והמורים , שהושפ...
אל הספר