עובדה ידועה היא כי השאיפה להפוך את העברית ללשון דיבור לא הוגשמה סמוך להופעת הרעיון בשלהי המאה התשע עשרה , אלא החלה להתממש רק כרבע מאה לאחר מכן , במהלך תקופת העלייה השנייה . בתקופה זו הפכה בהדרגה העברית ללשון פומבית , החלו להתפתח תאים חברתיים ומסגרות ציבוריות שבהן שימשה העברית לראשונה לשון תקשורת עיקרית , ובוגרי בתי הספר העבריים החלו להקים משפחות משלהם , שבהן חוו הילדים שימוש טבעי בשפה לא רק עם בני גילם אלא גם עם הוריהם . תהליכים אלו הבשילו סמוך למלחמת העולם הראשונה , ואפשרו לעברית להפוך לאחר המלחמה ללשון המסגרת של חיי היישוב . בדיקת העדויות על טיבה של העברית המדוברת בתקופה זו מבהירה כי אופייה הייחודי החל להיות . 280 רשף , תשע " ב , 3 עמ ' . 209 — 206 . 281 דו " ח מ , 24 . 4 . 1922 אהת " א 62 ב - ; 2 מכתב מ . 4 - 4300 , 14 . 8 . 1934 . 282 מכתב מ , 9 . 7 . 1935 אהת " א . 4 - 4300 . 283 מכתב מ , 4 . 6 . 1935 תיק . 3642 . 284 מכתב מ , 14 . 9 . 1922 אהת " א 62 ב - . 2 . 285 מכתב מ , 2 . 2 . 1927 אהת " א . 4 - 4300 . 286 פרוטוקול משפט מ - , 2 . 2 . 1927 אהת " א ; 4 - 4300 מכתב מ . 37...
אל הספר