תפוצת הגופים במודעות העירוניות מעמידה כאמור הבדל חד בין הסגנון המנהלי לסגנון השכנועי . במודעות שנועדו לשכנע שכיח השימוש בצורות המדבר והנוכח , המעצבות את היחסים בין העירייה לתושבים כיחסי קרבה ושיתוף בין שני משתתפים המקיימים ביניהם אינטראקציה ישירה . לעומת זאת הסגנון המנהלי מתבסס על מבחר של אמצעי לשון היוצר אפקט של הרחקה ומטשטש את קיומו של מגע בין העירייה לתושבים . צורת הנוכח נעדרת כליל מסגנון זה , ובמקומה הוא מושתת על צורת הנסתר ועל דרכי ניסוח עקיפות — ובראשן השימוש התכוף במבנים אימפרסונליים וסבילים — שאינם מחייבים לציין במפורש את מבצע הפעולה . נקיטת צורת הנוכח היא המאפיין המובהק ביותר של הסגנון השכנועי . בסגנון המנהלי אין לגוף זה כל ייצוג , ולעומת זאת הופעתו במקום כלשהו במודעה כרוכה תמיד בנוכחות קווי לשון נוספים המשתייכים לקוטב המעורבות . הניסוח בצורת הנוכח מאפשר לעצב יחסים של אינטראקציה בין העירייה לתושבים , . 28 והשוו לכך ממצאיה של חרל " פ , , 2010 עמ ' , 107 בלשון הפשקווילים . . 29 ההבחנה בין מבחר אמצעי הלשון היוצרים אפקט של מעורבות וקרבה אצל המשתתפים ובין מבחר אמצעי הלשון המדגישים ...
אל הספר