1. מקורות המידע על רבדיה המוקדמים של העברית המדוברת

א . מקורות מידע מן התקופה העותמנית הדיבור העברי החל להשתרש בקהילה הלשונית בשלהי התקופה העותמנית , בפרט בתקופת העלייה השנייה ( ראו לעיל פרק א ) , אך מרבית הידיעות על טיבו מקורן בתקופת המנדט . במהלך התקופה העותמנית לא אספו השלטונות נתונים רשמיים ואובייקטיביים על האוכלוסייה המקומית , והידיעות על הדיבור העברי מבוססות רובן ככולן על מידע שמסרו אנשים שחיו בארץ ישראל או ביקרו בה . רבים מהם כמעט אינם עוסקים כלל בדיבור העברי , אלא מתמקדים בעיקר בגילוייה של העברית בתחומי הספרות , העיתונות והתרבות . אף על פי כן , לפרקים אפשר למצוא בעדויות מתקופה זו התייחסויות מבודדות אל העברית המדוברת . התייחסויות אלו , המבוססות על התרשמות סובייקטיבית ולא על איסוף שיטתי של נתונים , נוטות להתמקד בעצם הנוכחות של העברית בחיי היום יום . רובן המכריע עוסק במצב הדיבור העברי בארץ באופן כוללני , בלא לספק פרטים קונקרטיים על תכונותיו . רשמיו של יוסף קלוזנר בעקבות ביקור שערך בארץ ישראל ערב מלחמת העולם הראשונה מדגימים היטב את טיב העדויות העומדות לרשותנו מתקופה מוקדמת זו . סוגיית הלשון תופסת מקום מרכזי למדיי בדבריו , אך אף על פ...  אל הספר