3. מערכת הפועל

המשותף לצורות הסמיכות ולשם הפעולה הוא כי שני התחומים אינם מעוגנים במצב לשון אחיד ברובדי הלשון הקודמים , ובה בעת גם אינם נשענים על חוקים סינכרוניים סדירים וצפויים . השימוש בהם מוסדר אפוא לא מכוח ירושה לשונית או כללי דקדוק מפורשים אלא מכוח מערכת של הרגלי לשון שיש בה מידה רבה של שרירותיות . תחומים מעין אלה היו חשופים במיוחד לתהליכי שינוי ואיחרו להתייצב לעומת תחומי לשון שהתבססו על מערכת כללים פשוטה ומגובשת יותר , . 85 דוגמאות להיעצרות תהליכים של שינוי לשוני , ואף של נסיגה לאחור אל מצב לשון קודם , מצויות גם בלשונות אחרות . ראו למשל את התיאור של בלייק וג ' וזי ( 2003 ) לסימני הנסיגה של תהליך שינוי פונטי שאותו זיהה ותיאר לבוב באנגלית של אזור מסוים בארצות הברית כמה עשורים קודם לכן . . 86 דוגמה נוספת לפעולתו של תהליך זה בתקופה מאוחרת יחסית בהתגבשות העברית החדשה אפשר לראות בדיון של גולדנברג ( תשל " ט ) בתולדות הסיומת יסטן . ראו גם להלן פרק ו על תהליכי ההתבססות והנסיגה של צורת הכבוד ברבדיה המוקדמים של העברית החדשה . סינכרונית או דיאכרונית . נתון זה משתקף גם בפערים הניכרים בקצב ההתייצבות של היבטי...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית