תחום שם הפעולה נשען גם הוא במידה רבה על תחושת לשון ולא על מערכת סדורה של כללי דקדוק מפורשים . אף ששם הפעולה מקורו בעברית הקלסית — בהיקף מצומצם בלשון המקרא ובהיקף רחב יותר בעברית שלאחר המקרא — הכללים המסדירים את תצורתו ושימושו כיום אינם משקפים ישירות את מורשת לשון המקורות , אלא מבוססים על הרגלי לשון שהתפתחו בעברית החדשה בלא שמדקדקים ומתקני לשון ינסחו אותם במפורש . כמו בסוגיית הסמיכות , גם בתחום שם הפעולה מתגלה שילוב בין היבטים מסוימים של שימוש הלשון שכבר היו יציבים ומגובשים בראשית תקופת המנדט ובין היבטים שעיקר היערכותם חל רק בהמשך . בתשתית השימוש בשם הפעולה עומדת מערכת כללים מורכבת , המשלבת ממדים של סדירות ושל חוסר סדירות . מן הצד האחד נתפס שם הפעולה בלשון ימינו חלק בלתי נפרד ממערכת הפועל , בצד צורות הפועל הנטויות ושם הפועל , ובתודעת הדוברים יש קשר אוטומטי בין בנייני הפועל ובין משקל שם הפעולה הקשור אליהם ( כגון קטילה לבניין קל , התקטלות לבניין התפעל וכו ' ) . מן הצד האחר יש מידה רבה של שרירותיות בבחירת משקל שם הפעולה , והיא איננה משקפת תהליכי נטייה אוטומטיים אלא נתונה למגבלות לקסיקליות ...
אל הספר