העיר תל אביב נוהלה מראשיתה בשפה העברית בלבד , והתיעוד המסודר שנהג במנגנון המנהלי של העיר מאפשר לעקוב בשיטתיות אחר הפעילות הלשונית של אנשיו . עיון בטקסטים שנשתמרו מן העשורים הראשונים לקיומה של העיר מגלה כי מלכתחילה השתקפו בהם ניצני סגנון הכתיבה המנהלי בעברית , אך גיבושו המלא של סגנון זה היה הדרגתי . בראשית שנות העשרים של המאה העשרים עדיין ניכרים חיפושי דרך בניסוחי הטקסטים שהפיקו פקידי העירייה , וניכר כי כמה מהם אף התקשו לנהל פעילות מנהלית בעברית . לעומת זאת בשלהי העשור כבר שוררת בתכתובת המתעדת את פעילותם השוטפת מידה רבה של גיבוש סגנוני . בטקסטים מתקופה זו שולטים דפוסי הבעה אחידים ומשותפים בעיקרם , המעידים על מיומנות רבה בעיצובו של סגנון כתיבה מנהלי , המתאפיין בטון סמכותי , יבש ונטול נימה אישית . מבין כלל הטקסטים שהפיקו אנשי מנגנון העירייה — מכתבים , חוזרים , תזכירים פנימיים , תקנות , חוזים , פרוטוקולים , ביטאון רשמי ועוד — מתבלטות המודעות העירוניות כקורפוס יעיל במיוחד לבחינת המציאות הלשונית של התקופה משום שזכו לחשיפה רבה . בניגוד לגילויים אחרים של התכתובת המנהלית , אשר נועדו לקהל נמענים...
אל הספר