מחבר: עמנואל קאנט

שנת ההוצאה: תשכ"א - 1961

מילות מפתח: פילוסופיה; פילוסופיה של המוסר; מוסר; פילוסופיה; תורת המידות; תורת-המידות; מידות

'ביקורת כוח-השיפוט' היא שלישית לביקורות של עמנואל קאנט ומשמשת סיום וסיכום מפעלו השיטתי הגדול.
ספר זה חוזר ומעלה את השאלות שנדנו ב"ביקורת התבונה הטהורה" וב"ביקורת התבונה המעשית"; שאלת ההתאמה ביו החשיבה והניסיון ושאלת ההתאמה בין הרצון הפועל לבין הטבע.
מכאן נמשך דיונו של קאנט ומקיף את השאלות על היפה, הנשגב והתכלית שבטבע, ומגיע לקביעת היחס שבין ההערכה התכליתית של הטבע לשאלה על האפשרות לדון בטבע מבחינת יחסו לאלוקים. אל הספר

נושא/נושאים: , ספרות מקור

תוכן הספר:

• ביקורת כוח השיפוט

• פרקי מבוא מאת שמואל הוגו ברגמן ונתן רוטנשטרייך

• פרק ראשון מ'ביקורת התבונה הטהורה' ועד ל'ביקורת כוח־השיפוט'

• פרק שני ההנאה מן היפה והתכלית אשר בדבר

• פרק שלישי מעמדה של 'ביקורת כוח־השיפוט' בהתפתחות הפילוסופיה האידיאליסטית

• תוכן העניינים

• ביקורת כוח־השיפוט מאת עמנואל קאנט

• הקדמה

• מבוא

• א. על חלוקת הפילוסופיה

• ב. על רשותה של הפילוסופיה בכלל

• ג. על ביקורת כוח־השיפוט בחינת אמצעי לקישור שני החלקים של הפילוסופיה לכוליות אחת

• ד. על כוח־השיפוט בחינת כושר־מחוקק אפריורי

• ה. העיקר של התכליתיות הצורנית של הטבע הוא עיקר טראנסצנדנטאלי של כוח־השיפוט

• ו. על הקשר של רגש ההנאה אל מושג התכליתיות של הטבע

• ז. על ההצגה האסתיטית של תכליתיות הטבע

• ח. על ההצגה ההגיונית של תכליתיות הטבע

• ט. על קישור החקיקות של השכל ושל התבונה על־ידי כוח־השיפוט

• חלק ראשון ביקורת כוח־השיפוט האסתיטי

• פרק ראשון אנאליטיקה של כוח־השיפוט האסתיטי

• ספר ראשון האנאליטיקה של היפה

• יסוד ראשון של משפט־הטעם מבחינת האיכות

• §1 משפט־הטעם הוא אסתיטי

• §2 הפקת־נחת, הקובעת את משפט־הטעם, היא ללא כל חפץ־עניין

• §3 הפקת־נחת מן הנעים קשורה בחפץ־עניין

• §4 הפקת־נחת מן הטוב קשורה בחפץ־עניין

• §5 ההשוואה של שלושת הסוגים השונים־לפי־מינם של הפקת־נחת

• ההסבר של היפה המוסק מן היסוד הראשון

• יסוד שני של משפט־הטעם מבחינת כמותו

• §6 היפה הוא מה שמדמים ללא מושגים בחינת מושא של הפקת־נחת כללית

• §7 השוואה בין היפה ובין הנעים והטוב על־פי סימן־ההיכר דלעיל

• §8 הכלליות של הפקת־נחת מדמים אותה במשפט־טעם כסובייקטיבית בלבד

• §9 חקירה בשאלה: אם במשפט־טעם קודם רגש־התענוג להערכה של המושא, או אם ההערכה קודמת לרגש

• ההסבר של היפה המוסק מן היסוד השני

• יסוד שלישי של משפטי־הטעם, לפי היחס של התכליות הנדון בהם

• §10 על התכליתיות בכלל

• §11 יסודו של משפט־הטעם אינו אלא הצורה של התכליתיות של מושא

• §12 משפט־הטעם מבוסס על נימוקים־אפריורי

• §13 משפט־טעם טהור אינו תלוי בגירוי ובכמירה

• §14 הסברה במשלים

• §15 משפט־הטעם הוא בלתי־תלוי לחלוטין במושג השלימות

• §16 משפט־הטעם, המכריז על מושא שהוא יפה בתנאי של מושג מסוים, אינו טהור

• §17 על האידיאל של היופי

• ההסבר של היפה, המוסק מן היסוד השלישי הזה

• יסוד רביעי של משפט־הטעם, לפי האופניות של הפקת־נחת מן המושא

• §18 האופניות של משפט־הטעם מה היא

• §19 ההכרחיות הסובייקטיבית, שאנו מייחסים למשפט־הטעם, מותנית היא

• §20 התנאי להכרחיות, הנתבעת על־ידי משפט־הטעם, הוא האידיאה של חוש כולל

• §21 האם יש יסוד להניח חוש כולל?

• §22 ההכרח של ההסכמה הכללית, הנחשב במשפט־טעם, הוא הכרח סובייקטיבי, המיוצג בהנחת חוש כולל כאובייקטיבי

• הסבר של היפה, המוסק מן היסוד הרביעי

• ספר שני האנאליטיקה של הנשגב

• §23 מעבר מכושר־ההערכה של היפה אל זה של הנשגב

• §24 על החלוקה של מחקר על רגש הנשגב

• א. על הנשגב המאתימאטי

• §25 הסברת השם נשגב

• §26 על הערכת־הגודל של הדברים שבטבע, הדרושה לשם האידיאה של הנשגב

• §27 על האיכות של הפקת־הנחת בהערכה של הנשגב

• ב. על הנשגב־הדינאמי בטבע

• §28 על הטבע כעוצמה

• §29 על האופניות של המשפט על הנשגב של הטבע

• הערה כללית להסברת המשפטים האסתיטיים־שברפלכסיה

• גזירה של המשפטים האסתיטיים הטהורים

• §30 הגזירה של המשפטים האסתיטיים על מושאי הטבע אינה צריכה להיות מכוונת אל מה שאנו קוראים נשגב בטבע, אלא אל היפה בלבד

• §31 על המיתודה של גזירת משפטי־הטעם

• §32 סגוליות ראשונה של משפט־הטעם

• §33 סגוליות שנייה של משפט־הטעם

• §34 עיקר אובייקטיבי של הטעם אינו באפשר

• §35 העיקר של הטעם הוא העיקר הסובייקטיבי של כוודהשיפוט בכלל

• §36 על המטלה של גזירת משפטי־הטעם

• §37 מה בעצם טוענים אפריורי על מושא במשפט־הטעם

• §38 גזירה של משפטי־הטעם

• §39 על אפשרות־המסירה של הרגשה

• §40 על הטעם כמין של חוש משותף

• §41 על חפץ־עניין ניסיוני ביפה

• §42 על חפץ־העניין השכלי ביפה

• §43 על האמנות בכלל

• §44 על האמנות היפה

• §45 אמנות יפה היא אמנות, באשר כאחת היא נראית כטבע

• §46 אמנות יפה היא אמנות של הגאוניות

• §47 הבהרה ואישור של ההסברה דלעיל על הגאוניות

• §48 על היחס של הגאוניות אל הטעם

• §49 על הספיקות של הנפש המהוות את הגאוניות

• §50 על ההתקשרות של הטעם עם הגאוניות במוצרים של האמנות היפה

• §51 על החלוקה של האמנויות היפות

• §52 על ההתקשרות של האמנויות היפות באותו המוצר עצמו

• §53 השוואת ערכן האסתיטי של האמנויות היפות בינן לבין עצמן

• §54 הערה

• פרק שני הדיאלקטיקה של כוח־השיפוט האסתיטי

• §55 על האפשרות של דיאלקטיקה של ביקורת הטעם

• §56 הצגת האנטינומיה של הטעם

• §57 פתרון האנטינומיה של הטעם

• הערה א

• הערה ב

• §58 על האידיאליזם של התכליות שבטבע ושבאמנות כאחת, בחינת העיקר הבלעדי

• §59 על היופי כסמל של המוסריות

• §60 על תורת המיתודה של הטעם

• חלק שני ביקורת כוח־השיפוט הטליאולוגי

• §61 על התכליתיות האובייקטיבית של הטבע

• פרק ראשון אנאליטיקה של כוח־השיפוט הטליאולוגי

• §62 על התכליתיות האובייקטיבית, שהיא צורנית גרידא, בהבדל מן החומרית

• §63 על התכליתיות היחסית של הטבע בהבדל מן התכליתיות הפנימית

• §64 על האופי הסגולי של הדברים בחינת תכליות־טבע

• §65 דברים, בחינת תכליות־הטבע, הם יצורים אורגאניים

• §66 על העיקר של הערכת התכליתיות הפנימית ביצורים אורגאניים

• §67 על עיקר ההערכה הטליאולוגית של הטבע בכלל כמערכת של תכליות

• §68 על העיקר של הטליאולוגיה כעיקר פנימי של מדע־הטבע

• פרק שני דיאלקטיקה של כוח־השיפוט הטליאולוגי

• §69 מהי אנטינומיה של כוח־השיפוט?

• §70 ההצגה של אנטינומיה זו

• §71 הכנה לפתרונה של האנטינומיה האמורה למעלה

• §72 על אילו שיטות בנוגע לתכליתיות של הטבע

• §73 אף אחת מן השיטות האמורות למעלה אינה משיגה את שהיא מתיימרת להשיג

• §74 אי־האפשרות לעסוק באופן דוגמאטי במושג של טכניקה של הטבע, סיבתה היא אי־המוסברות של תכלית־טבע

• §75 המושג של תכליתיות אובייקטיבית של הטבע הוא עיקר ביקורתי של התבונה למען כוח־השיפוט הרפלקטיבי

• §76 הערה

• §77 על הסגוליות של השכל האנושי, שעל־ידיו מתאפשר לנו המושג של תכלית־הטבע

• §78 על האחדות שבין העיקר של המיכאניזם הכללי של החומר ובין העיקר הטליאולוגי בטכניקה של הטבע

• נספח תורת המיתודה של כוח־השיפוט הטליאולוגי

• §79 האם צריך לדון על הטליאולוגיה כשייכת לתורת־הטבע?

• §80 על הכפיפות ההכרחית של עיקר המיכאניזם לעיקר הטליאולוגי

• §81 על השיתוף של המיכאניזם עם העיקר הטליאילוגי בהסברת תכלית־טבע כמוצר־טבע

• §82 על השיטה הטליאולוגית ביחסים החיצוניים של ישים אורגאניים

• §83 על התכלית האחרונה של הטבע כמערכת טליאולוגית

• §84 על תכלית־הגמר של מציאות עולם, היינו של הבריאה עצמה

• §85 על הפיסיקותיאולוגיה

• §86 על האתיקותיאולוגיה

• §87 על ההוכחה המוסרית של מציאות אלוהים

• §88 צמצום תוקפה של ההוכחה המוסרית

• הערה

• §89 על התועלת של ההוכחה המוסרית

• §90 על אופן ההאמנה בהוכחה טליאולוגית של מציאות אלוהים

• §91 על אופן ההאמנה על־ידי אמונה מעשית

• הערה כללית לטליאולוגיה

• מפתח השמות והעניינים

עמודים:

א  ג  ד  ז  ח  ט  י  יא  יב  יג