פרק ראשון מ'ביקורת התבונה הטהורה' ועד ל'ביקורת כוח־השיפוט'

עמוד:ט

זו היא התגברות של תביעה ( פ 1 םטילאט ) ולא של עיקרון ממשי מעידה כמובן על כך' שקאנט מוסיף לראותה כשאיפה או כמטלה , ואינו טוען כלל שהיא מתקיימת בחינת ממשות בפועל . ברעיון של התבונה המעשית נשאר אפוא קאנט נאמן לרעיון הסיכום של 'ביקורת התבונה הטהורה / כלומר שהאחדות השיטתית היא אידיאל או אידיאה מכוונת ואינה קיימת בפועל . אלא שהוא סבר כי ב'ביקורת התבונה המעשית' הריהו מקרב את האידיאל הזה לבעיה פנימית של תורת המוסר , ועל ידי כך מנסח הוא אידיאל זה ניסוח ממשי יותר ומראה על מקומו הממשי בתוך תחומו של המוסר . אבל קביעת מקומו של האידיאל על פני המפה—כך מותר לנו לסכם—עדיין אין בה משום שיבוץ המקום הזה בתוך המציאות הממשית , ועדיין אין בה משום העלאת מציאות זו לרמה של האידיאל . בתחום ההכרה עומדת שאלת השניות בין המרכיבים והזיקה שביניהם בזווית ראייה הצריכה הבהרה לעצמה : קאנט ביקש להראות , כי עקרונות השכל הם תנאים של הניסיון , וכי התנאים של הניסיון הם כאחת תנאים של המושאים אשר בניסיון . הוא ביקש להראות את הזיקה בין החושניות לשכל , אולם הוא לא הראה—ואף לא ביקש להראות—כיצד מתנסח על הרקע של זיקה זו היחס המסוים והמיוחד שבין השכל לבין הנתון החושני , לגבי המקרים המסוימים והבודדים , לגבי ההתרחשויות החולפות והעוברות , או כיצד מתנסח , למשל , העיקרון של הסיבתיות בצורה של חוק טבע מסוים החל על מקרה מסוים כאן ועתה . קאנט בא להראות , כי המקרה , כל מקרה , באשר הוא משובץ לתוך המערכות של החלל והזמן , הריהו כפוף מעיקרו של דבר לחוקי השכל העליונים החלים על המערכות האלה . זיקה ישירה אל המקרים לא ביקש קאנט להראות ; אלא ההישג של הגזירה הטראנסצנדנטאלית ושל הםכימאטיזם כל עיקרו הדגשת הזיקה המתווכת באמצעות המערכות של החלל והזמן , או באמצעות החלל והזמן כצורות . על ידי צורות השכל מקויים יחס לצורות שבחושים , אך אינו מקויים יחם לחושניות ברבגוניותה הממשית והמסוימת , חושניות שאינה מכלל סתמי וחד גווני אלא ריבוי ממשי של עובדות ומקרים . שאלה שהעסיקה את קאנט ניתן לקרוא לה החוקיות של המקרה המסוים . עדות חשובה לכך נתונה בחיבור הנקרא עתה 'המבוא הראשון לביקורת כוח השיפוט' , חיבור שלא ראה אור בחייו של קאנט , אך נראה שיעורו הראשון היה להיכלל כמבוא ב'ביקורת כוח השיפוט , ' אלא שמפאת רחבותו לא נכלל בו . כאן עולה לפנינו שאלה זו בניסוחה הנ"ל בכל חריפותה , היינו שאלת החוקיות של המקרי . 3 נעיר במקום זה , שהדיון Erste Einleitung in die Kritik der Urtcilskraft 3 שם סעיף וו .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא