על כל דימוי יכול אני לומר : למצער מ ן ה א פ ש ר הוא , שיהיה קשור בתענוג ( באשר הוא הכרה . ( על מה שאני קורא נעים , אני אומר שהוא מעורר בי תענוג ממש . ואילו לגבי היפה הרינו חושבים , שיש בו יחס הכרחי אל הפקת הנחת . מכל מקום , הכרח זה הוא ממין מיוחד : אין זה הכרח עיוני אובייקטיבי , שהיה מניח להכיר אפריורי , שכל אחד ואחד ירגיש הפקת נחת זו מן המושא שקראתיו יפה י וגם אין זו הפקת נחת מעשית , שהיא תוצאה הכרחית של חוק אובייקטיבי , תודות למושגים של רצון תבוני טהור המשמש כלל ליצורים הפועלים מתוך חירות , ואין משמעותו אלא זו שראוי בהחלט ( ללא כוונה יתירה ) לפעול באופן מסוים . אבל הכרח זה , הנחשב במשפט אסתיטי , ניתן לכנותו רק הכרח של דגם cs היינו הכרח של הסכמה של הכל למשפט שאותו רואים כדגם של כלל כולל , שאי אפשר לקבוע אותו . מכיוון שמשפט אסתיטי אינו אובייקטיבי ואינו משפט הכרה , אין הכרח זה עשוי להיגזר מתוך מושגים מסוימים , ולכן אין הוא מופתי .- ועוד פחות מזה אפשר להסיק אותו מתוך כלליותו של הניסיון ( ניסיון של הסכמה כללית של המשפטים על היופי של מושא מסוים . ( שכן לא זו בלבד שהניסיון יתקשה להגיש אסמ...
אל הספר