לפי עיקרים טראנסצנדנטאליים יש לנו נימוק מספיק להניח תכליתיות סוב ייקטיבית של הטבע בחוקיו הפרטיים , להבנת כוח השיפוט של האדם ולאפשרות של קשירת הניסיונות הפרטיים כדי שיטה של הטבע . ואז אנו רשאים לצפות שבין המוצרים הרבים של הטבע יהיו באפשר גם מוצרים כאלה , שתהיה להםכאילו היו ממש מכוונים לכוח השיפוט שלנו—צורה מיוחדת המתאימה לספיקה זו . צורות כאלו הן הצורות שעל ידי ריבוין ואחדותן הן משמשות כביכול כדי לחזק ולשעשע את כוחות הנפש ( המופעלים בשימוש בספיקה זו , ( ושלפיכך נותנים להן את השם צורות יפות . אבל להניח שהדברים בטבע משמשים אהדדי כאמצעים לתכליות ושאפשרותם מובנת במלואה רק על ידי מין זה של סיבתיות—לכך אין לנו כל נימוק באידיאה הכללית של הטבע כמכלול של מושאי החושים . שהרי במקרה הראשון , דימוי הדברים , מכיוון שהוא משהו בתוכנו , ניתן בקלות לחשבו אפילו אפריורי כמסוגל וכמוכשר למזיגה תכליתית פנימית של םפיקות ההכרה שלנו , אבל תכליות שאינן תכליותינו ושאינן שייכות גם לטבע ( שאין אנו מניחים אותו כיש שכלי , ( אי אפשר להניח אפריורי על פי נימוק כלשהו שהן לגמרי של סיבתיות . יתר על כן , אין הניסיון עצמו ...
אל הספר