בתכליתיות החיצונית אני מבין את התכליתיות , שעל ידיה דבר אחד בטבע משמש אמצעי לדבר אחר כתכלית . והנה , דברים שאין להם תכליתיות פנימית ושאף אין להניח אותה לשם אפשרותם , כגון : ארמה , אוויר , מים—יכולים להיות בכל זאת תכליתיים מאוד באופן חיצוני , היינו ביחס אל ישים אחרים . אבל הישים הללו צריכים תמיד להיות ישים אורגאניים , היינו תכליות הטבע , שאם לא כן אי אפשר יהיה להעריך את הראשונים כאמצעים . אין אנו יכולים , למשל , לראות מים , אוויר ואדמה כאמצעי להתערמותם של הרים ; אלה אינם מכילים בתוכם שום דבר , שדורש נימוק של אפשרותם לפי תכליות . לכן אי אפשר להציג את סיבתם בתואר של אמצעי ( שהיה מועיל לכך . ( התכליתיות החיצונית היא מושג אחר לגמרי מן המושג של תכליתיות פנימית . מושג זה קשור באפשרותו של מושא , בלי לשים לב לכך , אם ממשותו עצמה היא תכלית או לאו . לגבי יש אורגאני אפשר להוסיף ולשאול . לשם מה הוא קיים ל אך לא קל לשאול שאלה זו לגבי דברים שבהם מכירים רק את המוצרים של המיכאניזם של הטבע . שהרי אצל הראשונים אנו כבר מלמים לשם אפשרותם הפנימית סיבתיות מתוך תכליות , שכל בורא , ואנו מייחסים את היכולת הפעיל...
אל הספר