משפט הטעם מצפה מכל אחד להסכמה ; מי שמכריז על משהו שהוא יפה , עומד על כך שראוי שכל אחד ייתן אישורו למושא הנדון ויכריז גם כן שהוא יפה . הראוי שבמשפט האסתיטי , למרות ההתאמה לכל הנתונים הנדרשים לשם הערכה , מבוטא אפוא בכל זאת באופן מותנה בלבד . אנו מחזרים אחרי הסכמתו של כל אחד , מפני שיש לנו נימוק לכך שהוא משותף לכולנו ) יכולנו גם להתחשב 1 apodiklisch ' exemplarische בהסכמה זו , אילו רק היינו בטוחים תמיד' שכפפנו נכונה את המקרה לאותו הנימוק בחינת הכלל של הסכמה .
אל הספר