כדי ליצור משפט הכרה , עלינו לקשור באופן בלתי אמצעי עם התפיסה של מושא , המכילה את הנשואים הניסיוניים שלו , את המושג של מושא בכלל . על ידי כך נשיג משפט ניסיוני . ביסודו של משפט זה מונחים מושגים אפריורי על האחדות הםינתיטית של הריבוי של ההסתכלות , המאפשרים לחשוב את הריבוי כקביעה של מושא . המושגים האלה ( הקאטיגוריות ) דורשים גזירה , אשר אף ניתנה ב'ביקורת התבונה הטהורה / ועל ידי כך אף ניתן פתרונה של המטלה 1 משפטי הכרה םינתיטיים אפריורי כיצד הם באפשר ? מטלה זו , עניינה היה אפוא בעיקרים אפריורי של השכל הטהור ושל משפטיו העיוניים . ואולם עם התפיסה עשויים להתקשר באופן בלתי אמצעי גם רגש ההנאה ( או אי ההנאה ) והפקת הנחת המלווה את הדימוי של המושא ומשמשת לו תמור נשוא , וכך עשוי להיווצר משפט אסתיטי , שאינו משפט הכרה . אם משפט כזה אינו משפט הרגשה בלבד אלא משפט רפלכסיה צורני , הדורש הפקת נחת זו בחינת הכרח מכל אחד , צריך להיות מונח ביסודו אפריורי משהו , שאמנם ייתכן שיהא סובייקטיבי בלבד ( אם מן הנמנע הוא שלסוג זה של משפטים יהא יסוד אובייקטיבי , ( אך גם בתורת כזה הוא זקוק לגזירה , כדי שיתברר כיצד משפט אסת...
אל הספר