מימרה שגורה ראשונה על הטעם כלולה באותו משפט , העשוי לפי סברתו של כל סר טעם לשמש לו תריס בפני גינוי : לכל אחד יש טעם משלו . בשם משפט המסתמך על התבונה ( jiuiicium ratiocinausi ניתן לכנ 1 ת כל משפט המכריז על עצמו שהוא כללי ; שהרי מבחינה זו יכול הוא לשמש הקדמה גדולה בהיקש תבוני . ואילו בשם משפט תבוני ( jiulicmm ratiocinatum ) ניתן לכנ 1 ת רק משפט כזה הנחשב כמסקנה של היקש תבוני , ולכן כמבוסס אפריורי . פירוש : הנימוק הקובע משפט טעם הוא סובייקטיבי גרידא ( תענוג או כאב , ( ואין למשפט הזכות לתבוע הסכמה הכרחית של אחרים . מימרה שגורה שנייה על הטעם , שמשתמשים בה אפילו הללו , המודים בזכותו של משפט הטעם לדבר מתוך תוקף החל על כל אחד , זאת היא ; על הטעם אין להתווכח . פירוש : ייתכן שהנימוק הקובע את משפט הטעם הוא אויב ייקטיבי , אבל אי אפשר להעמידו על מושגים מסוימים , ולפיכך אי אפשר להכריע על המשפט אפילו על ידי הוכחות , אף על פי שאפשר לריב עליו , ולריב בזכות . שכן ריב וויכוח אמנם מאוחדים מבחינה זו , שהם מבקשים להביא על ידי התנגדות הדדית של המשפטים לידי הסכם ביניהם , אבל הם שונים זה מזה בכך , שהוויכוח מק...
אל הספר